מעיינות בהר

בהרי ירושלים נובעים לא מעט מעיינות, חלקם גדולים וחלקם קטנים, חלקם מוכרים וחלקם פחות. ניקח אתכם הפעם למסלול העובר בכמה מהם וגם לשני אתרים היסטוריים

 

נחל שורק | צילום: עדי אדר

 אם תפתחו את אחד הספרים העוסקים במעיינות בא"י, תגלו שבהרי ירושלים יש לא מעט כאלה. חלקם גדולים מוכרים וקלים לגישה, כמו עין לבן ועין חנדק, חלקם צנועים יותר והגישה אליהם קשה יותר. הפעם בחרנו לבקר בשני מעיינות די מוכרים ונגישים, שהמסלול אליהם עובר בשני אתרים השווים ביקור.

נתחיל את הטיול בהר הטייסים , הנמצא על כביש 395 העולה מצומת אשתאול לכיוון ירושלים. במלחמת העצמאות התרסק מטוס של חיל האוויר על אחת הפסגות הסמוכות וחמשת אנשי צוותו נהרגו. לאחר המלחמה נאספו חלקים מהמטוס שימשו להקמת גלעד להנצחת הנספים על פסגת הר הטייסים. ברבות הימים הפך הגלעד למקום ההתכנסות של חיל האוויר בימי הזיכרון ולאתר ההנצחה של החיל. בימי הזיכרון, בדיוק בשעת הצפירה, עוברת מעל ההר רביעייה של מטוסים כאשר אחד מהם נפרד מחבריו והשלושה ממשיכים ב"מבנה חסר" לציון זכר הנופלים. חלק משטח ההר הוכרז כשמורת טבע ומפסגתו ההר תצפית יפה לכל עבר.
מהאתר נחזור לכביש 395, נפנה ימינה ומעט אחרי הכניסה לקיבוץ צובה נפנה שוב ימינה לדרך עפר טובה עם סימון שבילים ירוק. נסע בדרך העפר עד לעיקול חד שמאלה, כאן נמצא שילוט ושביל המוביל לעין טייסים.

עין טייסים | צילום: עדי אדר

 

עין טייסים הוא מעיין שכבה הנובע מתוך מערה מלאכותית שלה שני חדרונים. המים זורמים אל תוך בריכה שגודלה כ-2.5 על 3.5 מטר, בעומק המאפשר טבילה. סביב לבריכה עצי קטלב וממנה יוצאות תעלות עתיקות שישמו בזמנו להשקיית בוסתן ששרידיו עדיין ניכרים בשטח.
מכאן נמשיך בנסיעה על הדרך הירוקה, במגמת ירידה, נחצה את ערוצו של נחל שורק ומיד אחריו נפנה ימינה לדרך מסומנת אדום שתיקח אותנו למפרץ החניה מול תחנת הרכבת של בר גיורא.

התחנה בבר גיורא | צילום: עדי אדר

מבנה התחנה היפה, העשוי אבן, נבנה על ידי הבריטים לאחר שכבשו את א"י במלחמת העולם הראשונה. המסילה, המשמשת עד היום את רכבת ישראל, נסללה על ידי חברה צרפתית בתקופה העות'מנית, מיפו לירושלים, והיתה מסילת הרכבת הראשונה בא"י. המבנים שבנו הצרפתים במקום הרוסים בחלקם, וניתן לראות אותם כשהולכים מאזור החניה אל התחנה.
ומדוע בעצם להקים תחנה במקום מבודד, שאין יישוב קרוב אליו? התחנות נבנו במרחקים שנדרשו לקטרי הקיטור של אז להצטייד בעצים ובמים...

גשר המסילה הטורקי בבר גיורא | צילום: עדי אדר

נחזור בדרך האדומה עד לנקודת המפגש עם הדרך הירוקה, נפנה ימינה ונחצה את כביש 386. נמשיך עם הדרך האדומה המתפתלת בצמוד לנחל רפאים, נעבור מתחת למסילת הרכבת בגשר קובי, ונעלה בדרך הירוקה עד לעין קובי.
עין קובי נובע מתוך מבנה מרובע, אליו יורדים בכמה מדרגות. מכאן נמשכות נקבות באורך של כ- 30 מטרים לכיוון צפון אל בריכה, ולכיוון דרום - לנביעה. הנקבות צרות וחשוכות מאוד. ליד הנביעה מבנה עתיק ושרידי בוסתנים וגם נטיעות חדשות שנעשו על הקק"ל. המעיין היה מקור המים לכפר קאבו, שישב על הגבעה שממזרח עד 1948.

עין קובי | צילום: עדי אדר

כ-50 מטר ממזרח למעיין, מעבר לשביל העפר, ניתן לראות שרידי כנסייה ביזנטית שעליהם נבנתה כנסייה צלבנית במתחילת המאה ה-12 לספירה. על קירות הכנסייה נמצאו ציורים שונים, אך הם כוסו והיום ניתן לראות רק את קירותיה. מצפון-מזרח לכנסייה, נמצא ריכוז של אירוס ארם נהריים הפורח בחודש מאי והוא נפוץ בבתי קברות מוסלמיים.
במקום שולחנות פיקניק ועצים מצלים, מקום נהדר לבילוי עם המשפחה.
מכאן נמשיך בדרך קצרה וסלולה שתוציא אותנו לכביש 375.

 

מבט מהר הטייסים ביום מושלג | ציךום: עדי אדר

עופר אדר, עורך "מים והשקיה" ומוביל טיולי שטח | This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם