נזירים, סוסים ומעיינות שופעים

מסלול טיול לאורכו של נחל ציפורי, המחזיק מים בכל השנה ומקיים בקרבתו חקלאות מסורתית המושקה במימיו

נחל ציפורי | צילומים: עופר אדר

 נחל הזורם לאורך כל השנה, הניזון מכמה וכמה מעיינות, שלאורכו כמה מבנים מעניינים ואפילו בריכה לא קטנה לטבול בה, וכל זה במרחק נגיעה ממרכז הארץ. מה עוד צריך למסלול טיול נחמד לעיתות הקיץ? אז בואו נצא לדרך, והפעם הדרך תוביל אותנו לנחל ציפורי, שראשיתו בהרי נצרת והוא נשפך לאחר 32 ק"מ אל הקישון בקרבת בתי הזיקוק.
החלק בו נטייל מתחיל בציפורי ומסתיים בכביש 70 וניתן לעשות את המסלול לכל אורכו רק עם רכב שטח (מומלץ לעשות זאת ממערב למזרח). בעלי כלי רכב פרטיים יכולים לדלג מנקודה לנקודה, על פי ההנחיות שבהמשך או לפצל את הטיול לשני חלקים נפרדים, מערבי ומזרחי.

עינות ציפורי

מקבץ המעיינות הגדול ביותר שמזין את הנחל, נמצאים כשני ק"מ דרומית לעתיקות ציפורי, בסמוך לכביש הגישה למושב ציפורי. סביב המעיין נמצאים שרידיו של מבנה אבן והמים הפורצים כאן נקיים וצלולים אך אינם נאגרים והם זורמים ישירות לערוץ. המעיינות היו נקודת הכינוס של הצבא הצלבני טרם יציאתו לקרב בקרני חיטין מול צבאו של צלאח א-דין (1187), קרב שסימן את קץ השלטון הצלבני בא"י.

עינות ציפורי

איך מגיעים: מכביש 79 פונים לכיוון מושב ציפורי, כ-100 מטר לאחר הפנייה יוצאת דרך עפר ימינה. מכאן כבר ניתן לראות את מבנה המעיין, אליו מומלץ לגשת ברגל.

עין יבקע

מעיין המוכר גם בשם "עין הסוסים" בשל השימוש בו בימים עברו לשטיפת בעלי חיים. נקרא בפי המקומיים "ראס אל עין" או "ראס א-נבע". המעיין נובע לתוך בריכה גדולה שמימיה רדודים, שנבנתה כבר בתקופה הרומית ושרידי קירות קדומים בולטים בשוליה. מהבריכה, הובלו המים באמה (שאינה קיימת היום) לעבר טחנות הקמח שפעלו בחלקו המערבי יותר של הנחל.

עין יבקע

איך מגיעים: במחלף זרזיר שעל כביש 77 פונים לכיוון כעביה, בכביש 7626. בנקודה בה הכביש עושה פנייה חדה ימינה לעבר כעביה צפון, ממשיכים ישר בדרך עפר לאורך כ-200 מטר עד למעיין.
מנקודה זו, המשך הנסיעה לאורך הנחל אפשרי רק ברכב שטח. אלה הרוצים להגיע לאתרים שבחלק המערבי של הנחל צריכים לחזור לכביש 77 ולנסוע דרך קריית טבעון, צומת העמקים ומחלף יגור, אל כביש 70.

טחנות הקמח

בחלקו המערבי של הנחלים הוקמו מספר טחנות קמח שפעלו בכוח המים שהגיעו דרך האמה מעין יבקע, שתיים מהן נשתמרו עד היום: טחנת הנזירים וטחנת עליל המוכרת גם כטחנת ראס עלי. טחנת הנזירים הוקמה על ידי נזירים מהמסדר הכרמליתי לקראת אמצע-סוף המאה ה-19, על שרידיה של טחנה קדומה יותר.

טחנת עליל

טחנת הנזירים

הטחנה בנויה שתי קומות, בכל קומה היו שתי מערכות לטחינת קמח: שני גלגלי כפות ושתי אבני ריחיים. הקמתן של טחנות קמח מונעות בכוח מוטורי הביאה להפסקת השימוש בטחנה בייעודה המקורי, והיא עמדה בשיממונה במשך שנים רבות עד שהוחכרה ליזמים פרטיים, והיום היא משמשת כחווה לגידולים אורגניים וחאן לאירוח קבוצות.
טחנת עליל גם היא מהתקופה העות'מנית, אך נשתמרה במצב פחות טוב והיום היא הרוסה בחלקה. הפרשי הגובה של המים שהגיעו מעין יבקע ועוצמת שפיעתם, אפשרו גם כאן להקים טחנה בשתי קומות לניצול מקסימלי של כוח המים. בבסיס המבנה נמצאים שרידים של טחנת סוכר מהתקופה הצלבנית או הממלוכית. מגג הטחנה נשקף מראה נפלא של הנחל ושל החלקות החקלאיות הקטנות שמעובדות בצדדיו.

ראס עלי

בסמוך לטחנה, לכיוון מזרח, נתיב הנחל פתלתל במיוחד עד כדי תופעה ייחודית, בה הוא מקיף את גבעת עליל (עליה נמצא הישוב ראס עלי) במעגל כמעט מושלם.
איך מגיעים: מכביש 70 פונים לכיוון ראס עלי, טחנת עליל נמצאת משמאל לכביש ממש לפני הכניסה לכפר. חונים במגרש החניה של בית הספר ומגיעים אליה רגלית. כדי להגיע לטחנת הנזירים יוצאים ממגרש החניה שמאלה לדרך עפר לבנה ונוסעים לאורכו של הנחל כחצי ק"מ עד לטחנה. ניתן גם לעשות את הקטע הזה רגלית, בשביל הליכה הסלול ממש על גדת הנחל.

*עופר אדר, עורך "מים והשקיה" ומוביל טיולי שטח This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם