בכל שנה מיוצרים בישראל כ-5.5 מיליון טון פסולת עירונית, בקצב גידול שנתי של כ-1.8 אחוז. ערוץ הסילוק המרכזי כיום לפסולת הינו הטמנה, אך המדינה אימצה מדיניות המתעדפת מיחזור והשבה ומורידה את ההטמנה לעדיפות האחרונה כפתרון לשאריות

האם צפויים עודפי קולחים בשנים הבאות? על פי רשות המים התשובה היא לא, אך יש כאלה הסוברים אחרת. סיכום סדנה שניסתה למצוא תשובות לבעיות סביבתיות הפוגעות בנחלים ובים

מתקני טיפול בשפכי תעשייה וביחוד אלו הביולוגיים, מחייבים מעקב בתדירות גבוהה יותר מאשר שפכים עירוניים הן לשפכים בכניסה למתקן, הן לקולחים ביציאה מהמתקן והן לקולחים ב"תחנות הביניים" של שרשרת הטיפול

במהלך 15 השנים האחרונות נפוצה בעולם טכנולוגיית טיפול אולטרה-סוני בבוצה כתהליך מוביל לפירוק בוצה מתקדם, המביא לייעול כלכלי משמעותי של המט"שים

בתקופה בה יורדת חשיבותה המרכזית של הכנרת כמקור מים, אולי הגיעה העת לשנות חלק מהתפיסות המקובלות לגבי גובה המפלס ורמת המליחות שלה. משה גופן מציג כאן גישה אחרת הדוגלת בהורדת מפלס כדי להוריד את כמות המלחים במים

 הטמעת מערכות אוטומטיות להתרעה מהירה על זיהום מיקרוביאלי במערכות מי שתייה בחברת מקורות

על מנת לשקם ביצה, לא מספיק להשיב לה את מימיה. יש צורך גם בפעולות פיזיות על מנת לשקם את המורפולוגיה של בתי הגידול הביצתיים שנהרסו. פעולת שיקום כזו נעשתה על ידי רשות הטבע והגנים בביצת שפך נחל שורק, שהתעוררה לחיים חדשים

עמוד 1 מתוך 12

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם