החשיבות של טיוב בארות ושיקום מי תהום לניהול אסטרטגי של משק המים

רק 22% מ-200 הבארות שעוברות תהליך של טיוב בישראל, מגיעות לרמת איכות של מי שתייה. ממציאות זו עולה, כי מערך התמריצים הקיים כיום לצורך טיוב בארות אינו ממצה את הפוטנציאל שלו באספקת חלופה אמיתית להתפלה בכל הנוגע למי שתייה

קידוח | צילום: אייל פישר, למקורות

משק המים בישראל מתאפיין בגידול מתמיד בביקוש לנוזל היקר לאור גידול האוכלוסייה מחד, ומאידך מירידה בהיצע המים הטבעיים כתוצאה מניצול יתר של מקורות המים לאורך השנים, זיהום המים הטבעיים, ושינויים בכמות המשקעים. במטרה להגביר את היצע מי השתייה, הוקמו במהלך העשור האחרון חמישה מתקני התפלה גדולים המספקים קרוב ל-600 מיליון מ"ק מים בשנה, שמהווים כ-70% ממי השתייה שלנו. מערך ההתפלה של ישראל ממשיך להתרחב, בעוד מקורות המים הטבעיים של המדינה נמצאים תחת איום חסר תקדים מזיהום - הן ממקורות זיהום היסטוריים והן ממקורות זיהום מתמשכים. יותר מ-300 בארות מי שתייה הושבתו במהלך 30 השנים האחרונות עקב זיהום, כאשר קרוב למחצית מהן סובלות מריכוז חנקה מעל לתקן מי השתייה. זאת על אף שהתקן הישראלי לחנקות במי השתייה הינו מקל בהשוואה לרוב המדינות המתקדמות ולגופי התקינה בעולם. בארות נוספות רבות נסגרו עקב זיהום ממקור תעשייתי, כגון ממיסים אורגנים או חומרי נפץ בשימוש התעשייה הביטחונית.
באקוויפר החוף, נפח המים המזוהמים ממקור תעשייתי מוערך בכ-1.7 מיליארד מ"ק. אותו מקור מים סובל מחדירת מים מלוחים כמו גם מזיהום על ידי חנקות, שנגרם בין היתר כתוצאה מדישון יתר בחקלאות, תחום שטרם הוסדר ברגולציה. בתגובה לדלדול במספר הבארות שמפיקות מים, רשות המים מציעה לבעלי הבארות תמריצים שונים לפעול לטיובן. וכך, מספר הולך וגדל של בארות חזרו לפעול במהלך העשור האחרון, רובן בשנים האחרונות. נכון להיום, כ-200 בארות מוכרות כמטוייבות על ידי רשות המים וזכאיות לקבלת תמריץ על פי המאפיינים הבאים: באר שהוסבה לשימוש לצורך אספקת מים לחקלאות (ולא לשתייה), באר שמספקת מים לשתייה לאחר מיהול עם מקור מים אחר, נקי יותר, ובאר המספקת מי שתייה לאחר טיהור המים במתקן טיפול.
הרוב הגורף (78%) של הבארות שהוכרו כ"מטוייבות" אינן מטופלות כלל להסרת המזהמים מהמים, ומספקות מים לצרכים שאינם שתייה, כגון השקיה, או שהמים המזוהמים נמהלים עם מים מבארות נקיות לפני אספקת המים לרשת הארצית.

בתגובה לדלדול במספר הבארות שמפיקות מים, רשות המים מציעה לבעלי הבארות תמריצים שונים לפעול לטיובן. וכך, מספר הולך וגדל של בארות חזרו לפעול במהלך העשור האחרון

למעשה, רק 22% מהבארות אכן מטוייבות עד לרמת איכות מי שתייה. ממציאות זו עולה, כי מערך התמריצים הקיים כיום לצורך טיוב בארות אינו ממצה את הפוטנציאל שלו באספקת חלופה אמיתית להתפלה בכל הנוגע למי שתייה.
לטיוב בארות ושיקום מי תהום מזוהמים יתרונות רבים על פני הרחבת מערך ההתפלה כמקור עתידי למי שתייה.

  • היתרון הסביבתי - טיוב בארות ושיקום מי תהום מובילים לסילוק הזיהום שנגרם בעבר למשאב המים ולהחזרת מקור המים לקדמותו - מקור מים נקי לשימוש הדורות הבאים.
  • היתרון האסטרטגי - מבלי להקל ראש בחשיבותם של מתקני ההתפלה ותרומתם החיונית למשק המים, הרי שתלות יתר במתקני התפלה מאיימת על ביטחון המים של ישראל, לאור האיומים הממשיים הקיימים על תפקודם הרציף של מתקנים אלו. מתקני ההתפלה פגיעים לאירועי זיהום בים המתרחשים מעת לעת, כגון הזרמת ביוב מהיבשה, או דליפת נפט מתשתיות וספינות בים. איומים נוספים על תפקודם הרציף של מתקני ההתפלה כוללים מזג אוויר קיצוני, אירועים ביטחוניים, תקלות טכניות במתקן או קשיים כלכליים של החברות שבבעלותן מתקני ההתפלה. דוגמה כזו נראתה לאחרונה סביב הניהול של מתקן ההתפלה באשדוד. שיקום מי תהום שומר על משק מים מגוון שכולל מאות בארות מי שתייה המפוזרות על פני כל המדינה. זאת בנוסף למקורות מים חשובים כגון מי הכנרת ומתקני התפלת מי ים. גיוון זה מאפשר גמישות ניהולית והתמודדות טובה יותר מול הסיכונים והאיומים הקיימים בכל הנוגע לאספקה הרציפה של מים.

מתקן לסילוק ETDA באמצעות פחם פעיל עבור תאגיד מי רעננה  |  חברת שיכון ובינוי סביבה

  • היתרון הכלכלי - העלות הישירה והעלות הכוללת (המתחשבת גם בעלויות חיצוניות) של טיוב בארות נמוכה מזו של התפלה. במחקר שנערך לאחרונה על ידי ליאור שמואלי מחברת "אקופייננס" בהזמנת אדם טבע ודין, אשר עסק ביתרונות של טיוב בארות לעומת התפלה, נמצאו יתרונות כלכליים, סביבתיים ואסטרטגיים לקידום טיוב בארות על פני הרחבת מאמצי ההתפלה. נמצא פער משמעותי בעלויות החיצוניות בין שתי החלופות. העלויות החיצוניות של התפלה מתייחסות לזיהום האוויר שנגרם כתוצאה מצריכת החשמל וכן לפגיעה בשטחים פתוחים ובשטחי חוף לצורך הקמת מתקני ההתפלה. בעלויות החיצוניות, נמצא פער של כ-60 אג' לכל מ"ק מים מופק לטובת טיוב בארות.
  • היתרון החברתי - חיסכון בעלויות הכרוכות בהפקה ואספקת מים משמעותו הלכה למעשה היא הורדת מחיר המים לצרכן.
  • היתרון התכנוני - מתקני התפלה מוקמים בשטחי חוף ושטחים פתוחים בעלי ערך סביבתי גבוה בקרבת חוף הים. תפיסת שטחים אלה מצמצמת עוד יותר את השטחים החופיים הפתוחים הקיימים לרווחת הציבור, ופוגעת בסביבה החופית של ישראל.
  • היתרון הבריאותי - מי התהום בישראל עשירים במינרלים חיוניים לגוף כגון סידן, מגנזיום ויוד, כאשר מים מותפלים נטולי מינרלים אלו ומסופקים עם תוספת סידן בלבד. כך, שמירה על מקורות המים הטבעיים ואספקתם לשתייה מהווה יתרון בריאותי.

סילוק חנקות בטכנולוגיית אלקטרודיאליזה בררנית עבור מכון ויצמן  |  חברת שיכון ובינוי סביבה

חובת שיקום אזורים מזוהמים

חלק נכבד מהזיהום התעשייתי שפגע וממשיך לפגוע במי התהום נגרם על ידי גופים השייכים למדינה, כגון מתקני תע"ש. שיקום קטעי זיהום אלו בדרך כלל מתעכב שנים רבות, והתקדמות, אם קיימת, נעשית רק לאחר התערבות בית המשפט בעניינים אלו או לחילופין אם הזיהום מעכב אינטרסים נדל"ניים באזור. על אף החלטות ממשלה לפעול לשיקומם, ללא קיומה של חובה חוקית לפעול בעניין, נראה שרשויות המדינה יעדיפו לדחות ככל שניתן את ההשקעות הנדרשות לשיקום מי התהום.
על מנת להבטיח כי המדינה תפעל לשיקום מי התהום ותבטיח מקור תקציבי לביצוע פעולות השיקום, נדרש לעגן בחוק המים את החובה לפעול לשיקום הזיהום שנגרם למקורות המים. עם הפנים קדימה, צריכת המים בישראל צפויה להמשיך לעלות בהדרגה עקב גידול האוכלוסייה. אם נמשיך לפעול לפי "עסקים כרגיל", ולא נפעל מבעוד מועד לשקם ולהחזיר את משאבי המים הטבעיים לתפקוד מלא, כמות המים הטבעיים שתעמוד לרשותנו תהיה נמוכה בהרבה מההיצע הקיים ובעתיד נהיה תלויים כמעט אך ורק במים מותפלים, אשר טומנים בחובם סכנות שטרם התברר היקפן. טיפול בזיהום והחזרת מקורות המים הטבעיים לשימוש הציבור הינם הכרחיים על מנת להבטיח משק מים אמין ובר קיימא. צו השעה מחייב את הממשלה ורשות המים, להבטיח גיוון מרבי של מקורות המים על ידי שמירה ושיקום של מקורות המים הטבעיים של ישראל עד לרמת מי השתייה.

שרית כספי אורון, אדם טבע ודין | This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם