שימור הפקה על ידי הכרה כהפקת טיוב (טיוב בארות)

בתגובה למאמר של שרית כספי אורון מ"אדם טבע ודין", מבאר דני גרינוולד מרשות המים את המסלולים השונים שנקבעו להכרה בהפקות טיוב ומביא נתונים על כמויות המים המופקים מבארות אלו

רשות המים מעודדת הפקה ממקורות מים שאיכות המים המופקים מהם אינה עומדת בתקנות מי שתייה, במטרה לשמר את כושר ההפקה ממקורות המים, לצמצם את היקף הזיהום במקורות המים, לשפר אמינות אספקה ויכולת מתן מענה במצבי חרום, להשיא את התועלת מהמים המופקים ולאפשר המשך אספקת מים בעלות נמוכה.
אופן השימוש המיטבי של המים הללו תלוי במיקום הקידוח ובצרכנים הסמוכים. עבור קידוחים הנמצאים במרקם העירוני או בתחום המחנה של ההתיישבות הכפרית, יש חשיבות להתאימם לאיכות מי שתייה כדי שאפשר יהיה להמשיך ולספק אותם לרשת האספקה לבית. מאידך, באזורים חקלאים ישנו יתרון בשימוש במים ללא טיפול נוסף, חלף יבוא מים מותפלים מאתרי הפקה מרוחקים תוך בזבוז משאבים. לאור זאת ישנם 4 מסלולים להכרה כהפקת טיוב:

  • הפקת מים מבארות עם מתקני טיפול המרחיקים את הזיהום מהמים המופקים ומאפשרים את אספקתם כמים העומדים בתקן מי שתייה.
  • הפקת מים מבארות עם צמתי מיהול המוהלים את המים המופקים עם מקור מים אחר ומאפשרים את אספקתם כמים העומדים בתקן מי שתייה. פעולה זו אפשרית רק בתנאי שיש מקור מים למיהול ועבור מזהמים שמשרד הבריאות מתיר את מיהולם.
  • הפקת מים מבארות ללא מתקן ואספקתם לשימושים שאינם מחייבים עמידה בתקן מי שתייה, כמו חקלאות, גינון או תעשייה.
  • הפקת מים שריכוז הכלורידים בהם עולה על 400 מג"ל ואספקתם ללא טיפול נוסף לשימוש מתאים.

בשנת 2016 הופקו כהפקת טיוב כ-77 מלמ"ק מים מ-168 מקורות הפקה שונים ומאז שנת 2006 הופקו כהפקת טיוב כ-453 מלמ"ק מים מכ- 220 מקורות הפקה שונים

סיכום נתונים

בשנת 2016 הופקו כהפקת טיוב כ-77 מלמ"ק מים מ-168 מקורות הפקה שונים ומאז שנת 2006 הופקו כהפקת טיוב כ-453 מלמ"ק מים מכ- 220 מקורות הפקה שונים.
יש לציין שבמהלך השנים, לכ-50 מקורות מים הופסקה ההכרה כהפקת טיוב, אך רובם ממשיכים להפיק. כך לדוגמה, ישנם 30 צמתי מיהול פעילים, אך בשנת 2016 רק 16 הוגדרו כהפקת טיוב שמאפשרת קבלת הטבה כלכלית להפקה מהקידוח.
נתוני ההכרה כהפקת טיוב מוצגים בהתאם לתועלות העיקריות שלה:
א. כמות המים המופקת בהתאם למסלולי ההכרה השונים, כמדד להצלחת מנגנון ההכרה כהפקת טיוב, להמשך ניצול מי תהום שאיכותם נמוכה מאיכות מי שתייה.
ב. מספר מקורות ההפקה המוכרים בהתאם למסלולי ההכרה השונים, כמדד להצלחת מנגנון ההכרה לשימור כלי ההפקה.

התפתחויות צפויות לעתיד

  • בימים אילו נכנסים לתוקפם הכללים המיישמים את תיקון 27 לחוק המים. כללים אלו כוללים מנגנון שונה לתמרוץ הניצול של מי תהום שאינם באיכות מי שתייה. המנגנון החדש מצמצם את הסיכון של הספק הרלוונטי, ובכך יעודד את המשך הפיתוח בתחום.
  • שיקום מקורות המים - לרוב שיקום מקורות מים מחייב טיפול במוקד הזיהום ולכן הפקה בקידוח הפקה המצוי במרחב, אינו צפוי להשפיע מהותית על מרבית הזיהומים. כיום אגף איכות מים מוביל את הליכי שיקום מי התהום. הטיפול במוקדים נקודתיים קטנים נעשה בשגרה וכשגרה. במקביל, מתקדמות ההכנות לשיקום אתרי זיהום נרחבים, כדוגמת תע"ש רמת השרון.
  • תכנון מחודש של מערך ההפקה - מרבית קידוחי ההפקה הפועלים כיום בארץ ישנים מאוד ואין לדעת עד מתי יוכלו להמשיך לפעול. מנגנון טיוב הבארות מצליח לשמר את ההפקה מקידוחים רבים גם כשהמים אינם באיכות מתאימה לשתייה, אך וודאי שלא יכול לתת מענה לקריסה של קידוח. כיום אגף התכנון ברשות המים מוביל הכנת תוכנית לפריסת כלי הפקה חדשים באקוויפר החוף. ככל שתוכנית זו תושלם ותיושם, הצורך במנגנון טיוב הבארות לצורך שימור יכולת הפקה, ילך ויצטמצם.

דני גרינוולד, מנהל היחידה לסיוע, רשות הממשלתית למים ולביוב | This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם