האסון האקולוגי בנחל אשלים

היקף הפגיעה בטבע עדיין לא ידוע במלואו אבל אין ספק שזיהום נחל אשלים במים החומציים שזרמו מאחת מבריכות האידוי של מפעל "רותם אמפרט" הוא אחד האסונות האקולוגיים הגדולים ביותר שהתרחשו במדינת ישראל. המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה פלילית נגדי מנהלי החברה וכמה חברי כנסת הגישו הצעת חוק חדשה שתאפשר לאזרחים להגיש תובענות בשל "מפגעים סביבתיים"

צילום: מארק כץ, רשות הטבע והגנים

המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה פלילית נגד מנהלי החברות "רותם אמפרט" ו"כיל", שאחראיות להזרמת מאה אלף מטרים מעוקבים של מים חומציים לנחל אשלים בשל קריסת סוללה באחת מבריכות האידוי של המפעל שבמישור רותם.
האירוע התרחש ב- 30/6, בסביבות השעה 11:30.
קטע מסוללה באחת מבריכות האידוי של ה"פוספוגבס" שבמישור רותם נפרץ, כפי הנראה כתוצאה מדליפה דרך סדק שתוך זמן קצר ביותר התרחב וגרם לקריסה. מדובר בבריכה השייכת למפעל רותם אמפרט, הממוקמת כ4- ק"מ צפונית לצומת צפית, במעלה אפיק נחל אשלים. על פי דיווח מהמפעלים, כמות השפכים הכוללת שזרמה באפיק נחל אשלים הגיעה לכ- 100,000 מ"ק.
מדובר בשפכים תעשייתיים חומציים המכילים ריכוזים גבוהים מאוד של מתכות כבדות, חומרים אורגנים, פלואור ועוד. דרגת החומציות שנמדדה גבוהה מאוד (סביב ערך של PH1).
השפכים זרמו מזרחה ממעלה נחל אשלים לכל אורכו עד למפגש עם כביש 90 (לאורך של כ-20 ק"מ). משם זרמו השפכים כ 3- ק"מ נוספים דרומה, במקביל לכביש 90, עד לבור כרייה ישן של מפעלי ים המלח המנקז זרימות טבעיות של מים מאפיקי הנחלים הסמוכים (אשלים, חמרית ואדמון). מחפורת זו הממוקמת במניפת הסחף של נחלי אדמית, חמרית, וצין, כ 3- ק"מ מצפון לצומת נאות הכיכר. המחפורת שומרת על מפלס מים כל השנה והמליחות בה נמוכה יחסית לסביבתה (כ 1,000- מגכ"ל), זאת בשל העובדה שמדובר לרוב במי שיטפונות.

צילום: שרון טל, רשות הטבע והגנים

המחפורת מכונה גם "אגם הברבורים". נחל אשלים מתחתר ברובו בסלעי גיר של חבורת יהודה מגיל טורון, המהווים את התשתית לאקוויפר חבורת יהודה באזור. באזור המחפורת נחשפים סלעים אלוביאליים צעירים המהווים את התשתית לאקוויפר המילוי בבקע הערבה וים המלח.
כל קידוחי המים באזור זה הינם קידוחים של מפעלי ים המלח המספקים מים מליחים בדרגות מליחות משתנות עבור צרכי המפעל. הנחל מהווה מוקד משיכה למטיילים רבים, מאופיין בנוף מדברי עם מצוקים של סלעי הגיר ומפלים גדולים שבתחתיתם יש הרבה מאוד גבי מים עמוקים, שמהווים אטרקציה בפני עצמה למטיילים. גבים אלה מחזיקים מים גם במהלך הקיץ ומשמשים מקור למי שתייה לבעלי חיים באזור. הגבים הם הבעיה המידית העיקרית בעקבות אירוע הזיהום, גם מחשש של מגע מטיילים במים וגם מסכנת השתייה לבעלי החיים ולעופות שמקננים באזור.
באזור כבר נמצאו בעלי חיים מתים, ונבדק האם המוות בה כתוצאה משתיית המים המזוהמים.
רשות הטבע והגנים סגרה למטיילים את שבילי הטיול לאורך הנחל ואת דרכי הגישה האחרות ובנוסף נערכים לריקון השקעים וגבי המים כדי להביא לייבוש מלא של כל אפיק הנחל.

צילום: שרון טל, רשות הטבע והגנים

הצעת חוק חדשה תאפשר תובענות אזרחיות בשל "מפגעים סביבתיים"

בעקבות אירוע הזיהום בנחל אשלים, הגישו חברי הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו, סגנית יו"ר הכנסת), יעל כהן פארן (המחנה הציוני) דב חנין (הרשימה המשותפת) ומשה גפני (יהדות התורה), הצעת חוק חדשה, הקובעת כי יהיה ניתן להגיש לבית המשפט תביעות אזרחיות בגין פגיעה בערכי טבע מוגנים וכי בית המשפט יוכל לקבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לטבע ולסביבה, שיוקדשו למטרות של שמירת טבע.
החוק כיום אינו מגדיר פגיעה בערכי טבע, או בשטחים טבעיים, כמפגע סביבתי ולכן אזרחים וגופים ציבוריים, אינם יכולים להגיש תביעות בגין פגיעות אלה.
הצעת החוק החדשה, אותה יזמה החברה להגנת הטבע, באה לתקן מצב זה.
מלבד ארבעת הח"כים שהגישו את ההצעה, חתמו עליה גם ח"כ בני בגין, ח"כ תמר זנדברג, ח"כ רחל עזריה וח"כ עליזה לביא. החברה להגנת הטבע תמשיך להחתים בימים הקרובים חברי כנסת נוספים על הצעת החוק.
לחוק שני עיקרים: עיקר אחד, הוא הגדרתם של פגיעה בערכי טבע מוגנים ושל פגיעה בשטחים מוגנים, כ"מפגע סביבתי", דבר שיאפשר הגשתן של תובענות אזרחיות בגין פגיעות בבתי גידול טבעיים ובמיני בעלי חיים וצומח, שהם קניין הציבור, במקרים מתאימים. עיקר שני, הוא הסמכת בית המשפט הדן בתובענה אזרחית-סביבתית, לפסוק "פיצוי" בגין נזקים שנגרמו לסביבה הטבעית, תוך הגדרת ייעודם של הכספים המשתלמים בדרך זו למטרות של שמירת טבע. תכליתו של הסדר זה אינה להעניש את המזהם, אלא להיטיב את מצבה של הסביבה, במקום בו לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו, או לתקן את המעוות שהמפגע הסביבתי גרם לו. הסדר זה תואם את עיקרון "המזהם משלם", שאומץ זה מכבר בדין הישראלי.

הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם