דגים אקולוגיים לניקוי מקווי מים

דגים ממינים ספציפיים ניחנים ביכולת לנקות מאגרי מים מאצות, בעלי חיים זעירים, צמחיה ושבלולים, שהם מזונם הטבעי. הדגים הם "מנקים אקולוגים" שאין להם השפעה על הרכב המים ובסוף תהליך גדילתם ניתן גם למכור אותם במחיר סביר

הוצאת דגים בבית שערים אוקטובר 2015

ישראל היא ארץ שטופת שמש, שבה שוררת טמפרטורה גבוהה ברוב ימות השנה. בתנאים אלו כל מקווי המים הפתוחים מפתחים, עם אור השמש, כמות גדולה של אוכלוסייה טבעית - אצות, בעלי חיים זעירים, שבלולים וצמחי מים, כשכמותם תלויה בסוג המים ובקרקע בכל מקום. בשל מחסור במי בארות וגשמים נבנו מאגרי מים להשקיית שדות ומטעים בתקופה היבשה. אספקת המים לחקלאות ניזונה יותר ויותר על ידי מים מושבים ממתקני טיהור, המוזרמים למאגרים יחד עם מי הגשמים כדי לספק את כל צרכי המטעים והשדות. המים המושבים עשירים מאד בחומרים אורגניים, וגורמים להתפתחות גדולה מאד של אצות, בעלי חיים זעירים וצמחיה במאגרים, המקשים בחלק לא קטן של המקרים על זרימת המים מהמאגר למכוני השאיבה, על הסינון הגס ועל שאיבת המים להשקיה, בשל סתימת המסננים העדינים הצמודים למשאבות. מצב זה מחייב פתרון, אותו אפשר להשיג בשתי דרכים: שימוש בחומרים כימיים כדי לחסל את האוכלוסייה הטבעית או שימוש בדגים - שאוכלוסייה טבעית זו היא מזונם - ל"ניקיון המים".

שימוש בחומרים כימיים

יתרונות
נותנים פתרון ל"פריחת" אצות ולעודף של בעלי חיים זעירים.
החומרים קלים להשגה ופיזורם נעשה בהרבה מהמקרים על ידי מטוסי ריסוס.
חסרונות
הפתרון הוא לזמן קצר, ויש לחזור על הטיפולים מספר רב של פעמים. הפיזור ממטוסים מייקר מאד את הטיפולים.
החומרים הכימיים לא נותנים פתרון לצמחיה ולשבלולים.
המחיר השנתי לשמירת ניקיון מקווה המים גבוה. לעתים החומרים לא פותרים את הבעיה ואין אפשרות לשאוב את המים מהמאגר.
תיתכן השפעה על הרכב המים, היכולה להשפיע על תכולת הפירות והירקות המושקים במים אלה.

שימוש בדגים

יתרונות
הדגים המומלצים לאכלוס ניזונים מאצות, מבעלי חיים זעירים, צמחיה ושבלולים.
כל סוגי הדגים המומלצים קלים להשגה בגדלים הרצויים.
הדגים הנמצאים במאגר כל הזמן, מסננים את המים 24 שעות ביממה.
מחיר הדגיגים לדונם נמוך בהרבה ממחיר החומרים הכימיים לדונם.
הדגים הם "מנקים אקולוגים" ללא השפעה על הרכב המים ועל תכולת הפירות והירקות.
יש אפשרות למכור את הדגים לתעשייה במחיר סביר לכיסוי עלות קנייתם.
חסרונות
אין אפשרות לאכלס דגים במים שעברו רק טיפול שיניוני עם רמות חנקות גבוהות. ברמת חמצן נמוכה צריך להוסיף חמצניות למניעת תמותה. דגים יכולים לסבול ממחלות ולמות מהן. במקרים בודדים יש להוסיף חומרים כימיים כדי לעזור לדגים לנקות את המים. בחודשי הסתיו והחורף יש סכנה לטריפה על ידי שקנאים. שיווק דגים למאכל יכול להתבצע רק ממים שעברו טיפול שלישוני, ומחייב בדיקת איכות המים של משרד הבריאות. חברת "מקורות", ספקית המים הגדולה במדינה, בחרה באפשרות השנייה. כבר משנת 1984, החלה החברה בשימוש בדגים צמחונים לניקוי מים במערכת המוביל הארצי ובכל מאגריה בארץ, שנתנו תוצאות טובות. הדגים מאוכלסים בצפיפות נמוכה לדונם, ובשל כך לא סובלים כמעט ממחלות או מחוסר חמצן. החברה ממשיכה בפעילות זאת כל השנים עד היום, ומאכלסת את מאגריה בכל שנה בדגים. בתקופות קודמות, בהן מאגרי המים הפרטיים בארץ קלטו מי שיטפונות בלבד, גידלו בהם דגים למאכל בצפיפות נמוכה עם מעט מזון מוסף או ללא מזון מוסף כלל, ששמרו על ניקיון המים. מים מושבים שמוכנסים למאגרי ההשקיה, שקיבלו טיפול ראשוני ושיניוני בלבד, הם בעלי רמות גבוהות של חנקות (אמוניה וניטריט), ואינם מאפשרים ברוב המקרים אכלוס דגים (טבלה 1)

 

מים מושבים עשירים מאד בחומרים אורגניים, וגורמים להתפתחות גדולה מאד של אצות, בעלי חיים זעירים וצמחיה, המקשים על זרימת המים מהמאגרים למכוני השאיבה

היום חלק גדול מהמים המושבים מגיעים למאגרים ממתקני הטיהור לאחר טיפול שלישוני, ולא רחוק היום בו יגיעו למאגרים רק מים שעברו טיפול שלישוני, שהם בעלי רמת חנקות נמוכה, שיאפשרו אכלוס דגים לסינון המים במאגרים לפני שאיבתם להשקיה, ושיווק הדגים למאכל.

אגודת המים גלבוע

מאגרי האגודה שמשו בעבר לגידול דגים אינטנסיבי ולהשקיה של גד"ש ומטעים של משקי האגודה. עם עליית הצרכים להשקיה, לפני כ- 10 שנים, נסגר ענף המדגה וכל המים נשאבו להשקיה. ללא הדגים במאגרים, גדלה "האוכלוסייה הטבעית", וסתמה את המסננים בצורה קשה. ריסוסים בחומרים כימיים ממטוסים, שעלו כסף רב, הועילו לזמן קצר בלבד, והיה קשה להביא את המים לשטחים בהתאם ללוח ההשקיה הרצוי לגידולים ולמטעים. וכך, בשנה העוקבת, שוב אוכלסו דגים במאגרים, שמטרתם היחידה היתה סינון המים בלבד. בשל צפיפות הדגים הנמוכה לדונם, וללא הזנה, לא נצפו חוסרי חמצן ומחלות של הדגים. יבול הדגים השנתי הגיע ל- 60-135 ק"ג דגים/דונם.

בטבלה 2 מוצגת תוצאת הגידול במאגר המערבי של אגודת המים גלבוע ב- 2013 (280 דונם). כדי לאכלס דגים במאגר, יש לבדוק שרמת החנקות לא תעלה את המותר. יבול הדגים מותנה בפוריות המאגר ובמשך הימים בהם יש בו מים. ייצור 1 ק"ג דגים בשיטה זו, מצריך אכילה של 10 ק"ג מזון טבעי. מהניסיון המצטבר, נוכל לצפות ליבול של דגים הגדל על מזון טבעי בלבד שנע בין 60 ל- 100 ק"ג דגים נטו מדונם, כלומר כמות המזון הטבעי שתאכל על ידי הדגים נעה בין 600 ל- 1000 ק"ג/דונם. כמות זו לא תגיע למערכות הסינון, שמעבירות את המים להשקיית המטעים והשדות. הדגים חסכו שימוש בחומרים כימיים, עלותם זולה בהרבה ולא פחות חשוב - בריאה יותר.

בטבלה 3 נתונים על שימוש דגים לניקיון בשני מאגרים בעמק יזרעאל ב- 2015.

שיטת האכלוס

האכלוס נעשה עם מילוי המים, כשהוא מורכב ממספר סוגי דגים שונים, כשכל סוג דג אוכל את המזון המתאים לו (תמונה 1).

 

נמסיף - הכלאה של דג ה"כסיף" הניזון מאצות, ו"נמרון" הניזון מבע"ח זעירים. היבריד זה ניזון מאצות ובעלי חיים גם יחד, ועושה "עבודת ניקיון" טובה מאד.
קרפיון שחור - ניזון משבלולים ומונע היווצרותם על רשתות הסינון בתוך המאגר. ככל שהדגים גדולים יותר, כך הם מסננים טוב יותר את המים.
רצוי לאכלס דגיגים בגודל של 20- 25 גרם ומעלה, שאפשר להשיגם החל מהסתיו של כל שנה. לא רצוי לאכלס דגים קטנים מ- 20 גרם היות ויעילותם והישרדותם נמוכה.

סיכום

חברת "מקורות" נעזרת בדגים לניקוי מאגריה כבר מעל 30 שנה, ומוכיחה יחד עם גורמים פרטיים נוספים שדגים מנקים ולא מזהמים את המים.

עופר ברזק, מייסד ומנכ"ל חברת גלידי | ofer@galidi.co.il