השפעת מיעוט הגשמים על מאגרי השקיה והמערכות הנלוות

לא ניתן להתעלם מהשפעת הבצורות על החקלאות הנסמכת על השקיה ממאגרים, הן של מי שיטפונות והן של מים מושבים. יש לתכנן מחדש את ההשקיה במערכות הקיימות, ולתכנן מערכות חדשות בהתאם לנתונים בשנות בצורת

מאגר גן שמואל | צילום: מוטי פלדלייט

רצף של מספר שנות בצורת נותן את אותותיו בכל המערכות הקשורות למשק המים. לכאורה, שטחים חקלאיים שהשקייתם מתבססת על מאגרי מים אמורים להיות פחות מושפעים מהמצב, וזאת בהנחה שתוכננו להתמלא ממקורות אמינים ויציבים.
בפועל, הבצורות הנמשכות משליכות גם על מאגרי ההשקיה, הן מאגרי השיטפונות והן מאגרי המים המושבים. מדור איכות מים בארגון עובדי המים מלווה את התפעול של חלק ניכר ממאגרי ההשקיה, והעבודה בתחום זה מאפשרת לאפיין מספר תופעות הנגרמות עקב רצף הבצורות.

חוסר יכולת למלא מאגרי שיטפונות - מספר מאגרי השיטפונות שלא ניתן למלא, ולעתים אף נשארים יבשים כליל, הולך וגדל בשנים האחרונות. הדבר בולט בעיקר בצפון הארץ, ובעיקר במאגרים שקלטו מים מנחלים קטנים. מדובר במאגרים שתוכננו לזרימות שהיו בשיטפונות בנחלים אלה בעבר, אך בחורפים האחרונים עברו בהם זרימות הנמוכות במידה משמעותית מזרימות העבר. גידולים חקלאיים שנסמכו על מאגרים אלה נאלצים למצוא מקור מים שפירים אחר, ובדרך כלל יקר במידה ניכרת. במקרים לא מעטים נאלצים החקלאים לייבש שטחי גדול, ולעתים אף לזנוח אותם כליל.
עליית משך עונת ההשקיה - בנוסף לבצורת, השנים האחרונות מתאפיינות בעונת גשמים קצרה ובאירועי גשם חריגים, שביניהם פרקי זמן ארוכים ללא משקעים. אירועי הגשם המשמעותיים לא מתרחשים לפני נובמבר, ומסתיימים בתחילת מרץ. כתוצאה מכך עונת ההשקיה, המתבססת בשטחים רבים על מאגרים, מתארכת ל- 8-9 חודשים בשנה, ולעתים אף יותר.

מספר מאגרי השיטפונות שלא ניתן למלא, ולעתים אף נשארים יבשים כליל, הולך וגדל בשנים האחרונות. הדבר בולט בעיקר בצפון הארץ, ובעיקר במאגרים שקלטו מים מנחלים קטנים

במקרים רבים מדובר במאגרי מים מושבים שהקמתם איפשרה מעבר מגידולים עונתיים, כדוגמת כותנה, למטעים ופרדסים המחייבים השקיה קבועה במשך שנים.
עונת השקיה כה ממושכת מביאה להתרוקנות של המאגר מוקדם מהמתוכנן, וגם כאן נדרשים פתרונות חירום כדי לתת מענה לשטחים שיש צורך להמשיך ולהשקות.
קושי בעמידה בדרישות תברואיות - חלק ממפעלי ההשבה מתבססים על דרישה תברואית לזמן שהייה מינימלי של הקולחים במאגרים. דרישה זו מחייבת שמירה של נפח מים במאגר שאין לרדת ממנו. הצורך בהשקיה מעבר לכמויות להן תוכנן המאגר, יוצר קושי בעמידה בדרישה זו.

מאגר גן שמואל | צילום: מוטי פלדלייט

דרישה תברואית נוספת היא הכלרה של מי המאגרים. היום הדרישה מיושמת בעיקר במאגרים של קולחים שניוניים עם זמן שהייה מוגדר, המספקים מי השקיה לכל סוגי הגידולים. בעתיד תידרש הכלרה בכל מאגרי הקולחים. התמשכות עונת ההשקיה גורמת לעלייה בדרישת הכלור של הקולחים, בעיקר בסוף הקיץ, תקופה שמתאפיינת בפריחת אצות מוגברת ובעלייה בתכולת המוצקים המרחפים בקולחים. תופעות אלה יקשו על הכלרת הקולחים וייקרו את עלויות ההשקיה.
השפעה על איכות המים - השינויים המתחייבים מניהול המאגר בתנאי בצורת משפיעים גם על איכות מי ההשקיה. קיצור זמן השהייה במאגר והשקיה אינטנסיבית בחודשים ספטמבר-נובמבר הם הגורמים הישירים המשפיעים על איכות המים. עונה זו מתאפיינת במפלס נמוך במאגרים, ובהתפתחות אינטנסיבית של מרכיבים שונים בשרשרת המזון במים. אלה גורמים לירידה במוליכות ההידראולית ולאירועי סתימה במערכות ההשקיה.
לסיכום, נראה שלא ניתן להתעלם מהשפעת הבצורות על מערכות ההשקיה ושטחי הגידול הנסמכים על מאגרי מי שיטפונות ומים מושבים. יש לתכנן מחדש את ההשקיה במערכות הקיימות, ולתכנן מערכות חדשות בהתאם לנתונים בשנות בצורת.
בנוסף, נראה שבצעד תפעולי מיידי יש לבדוק אגירה של עודפי קולחים, שקיימים היום במספר אזורים, במאגרי שיטפונות שאותם לא ניתן לנצל עקב מיעוט הגשמים.

מוטי פלדלייט, מנהל מדור איכות מים, ארגון עובדי המים | This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם