סיכום ביניים של עונת הגשמים 2017/18 וצפי לעתיד

עונת הגשמים הנוכחית מסתמנת כשנה החמישית ברציפות בה ירשמו כמויות משקעים נמוכות מהממוצע באגנים הצפוניים והתחזיות לחודשים שעוד נותרו בעונה אינן מעודדות

שנת 2016/17 הסתיימה כאשר כמויות המשקעים בשקלול ארצי הסתכמו ב-71% ביחס לממוצע הרב-שנתי (1985/86-2015/16) לעומת 81% בשנה שקדמה לה, והיא הוגדרה כשנת בצורת חמורה. עונת הגשמים הנוכחית (2017/18) מסתמנת כשנה החמישית ברציפות בה ירשמו כמויות משקעים נמוכות מהממוצע באגנים הצפוניים: אגן ההיקוות של הכנרת ואגן הגליל מערבי. בחודשים אוקטובר-דצמבר נרשמו כמויות משקעים נמוכות משמעותית והן הסתכמו בכ-50% בלבד ביחס לממוצע הרב-שנתי לתקופה זו. בעקבות אירוע הגשם הגדול שפקד אותנו בין ה-5 ל-7 לינואר הצטמצם הגרעון בכמויות המשקעים והגיע באמצע ינואר לשיעור של 77% ביחס לממוצע הרב-שנתי לתקופה זו (ראה תרשימים 1 ו-2).

התחזיות לחודשים שעוד נותרו לעונת הגשמים הנוכחית אינן מעודדות ועל פיהן כמויות המשקעים המצטברות בחודשים ינואר-אפריל יהיו נמוכות מהממוצע הרב-שנתי. בהתחשב בכמויות המשקעים הנמוכות שהצטברו בחודשים אוקטובר-דצמבר במערכת הארצית, השנה כולה צפויה להסתיים כשחונה ולהיות מוגדרת כ"בצורת אקלימית, הידרולוגית וחקלאית" (70-80% ביחס לממוצע). המחסור המצטבר בנפחי המילוי החוזר באגן ההיקוות של הכנרת ובאגן הגליל המערבי (כמו המים המגיע למאגרים כתוצאה מגשם), הינו הגדול ביותר מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה הקודמת (תרשים 3).

 בהתחשב בכמויות המשקעים הנמוכות שהצטברו עד כה במערכת הארצית, השנה כולה צפויה להסתיים כשחונה ולהיות מוגדרת כ'בצורת אקלימית, הידרולוגית וחקלאית'

מדובר בנתון דרמטי אשר בא לידי ביטוי בירידה חדה בשפיעת המעיינות בצפון (ראה תרשים 4 המציג את נפחי השפיעה במעיינות הדן בכל עשור), עד כדי התייבשות מתועדת ראשונה של חלקם, ספיקות נמוכות בנחלים ובנהר הירדן ובכניסות המים לכנרת שנמצאות במגמת ירידה חריפה כבר כמה עשורים. בסוף חודש דצמבר 2017 נרשמה במעיינות הדן הספיקה הנמוכה ביותר שתועדה אי פעם: 2.4 מ"ק/שניה (תרשים 5).

בכך נשבר השיא הקודם אשר נרשם באוקטובר 2014 ועמד על 2.68 מ"ק/שניה. מפלס הכנרת הגיע בסוף חודש דצמבר לרום הנמוך ביותר בעשור האחרון, 214.40- מ', 1.4 מטרים מתחת לקו האדום התחתון (תרשים 6).

בתחילת חודש ינואר 2018 נעצרה הירידה והמפלס החל לעלות במתינות אולם שנת 2018 צפויה להסתיים בשפל היסטורי חדש ולהגיע לרום של 215.00- מ' (כאשר השפל ההיסטורי הידוע נרשם ב-1 בדצמבר 2001: 214.87 - מ').
במקביל, צפויים ריכוזי המליחות לעלות ויגיעו לרמה של 330 מגכ"ל, הרמה הגבוהה ביותר מזה עשרות שנים מאז הופעל מוביל המים המלוח בשנות ה-60 של המאה הקודמת. יש לזכור שכל זאת מתרחש כאשר היקפי השאיבה מהכנרת למוביל הארצי צומצמו בצורה דראסטית, מכ-300 מלמ"ק בשנים האחרונות לכ-30 מלמ"ק בלבד השנה.

סיכום

הבצורת הנוכחית הינה חסרת תקדים, לפחות באגנים הצפוניים, המחסור במים טבעיים הינו הגדול ביותר ב-100 השנים האחרונות וכבר מביא את מקורות המים בצפון לשפל חסר תקדים. מדובר במצב חירום מבחינת מקורות המים הטבעיים אשר דורש פעולות חירום מיידיות על מנת להתגבר על המחסור.
השירות ההידרולוגי מצביע מזה מספר שנים על שינוי מובהק במשטר ההידרו-אקלימי, בעיקר באגנים הצפוניים בישראל. שינוי זה כבר גורם לירידה בנפחי המים ובזמינותם במערכת הארצית והתדלדלות חמורה באוגר של מקורות המים הטבעיים.
בעבודה שביצע השירות לאחרונה, התקבלו נתונים ממספר רב של מודלים אקלימיים שונים בתרחישי פליטת גזי חממה שונים, החוזים את התנאים ההידרו-אקלימיים הצפויים באזורנו עד סוף המאה ה-21. הנתונים האקלימיים הורצו במודל הידרולוגי אשר כויל עבור נהר הירדן העליון (עד לכניסתו לכנרת) אשר מחשב נפחי זרימה וספיקות.

הבצורת הנוכחית הינה חסרת תקדים, באגנים הצפוניים המחסור במים טבעיים הינו הגדול ביותר ב-100 השנים האחרונות וכבר מביא את מקורות המים בצפון לשפל חסר תקדים

תוצאות העבודה מצביעות על פחיתה עתידית בכמויות המשקעים של כ-10-15% ועלייה בהתאדות מהקרקע, אולם חשוב מכך – ירידה גדולה יותר בנפחי המילוי החוזר והזרימה בנהר: בין 18% פחיתה בתרחיש הסביר ל-50% בתרחיש הפסימי יותר. המודל מצביע גם על שינוי ביחסי גשם/נגר: פחות יבולי מים עבור כמות משקעים נתונה. הדבר נובע משינוי לא רק בכמויות המשקעים באגן ההיקוות אלה גם בשינוי בפריסת הגשם, באופי ובעוצמות (התחלה מאוחרת של עונת הגשמים, סיום מוקדם שלה, התארכות פרקי יובש, ירידה בלחות הקרקע אשר משפיעה על התפתחות נגר עילי וחלחול למי התהום). תוצאות אלה בהחלט מהוות סימן לדאגה והם צפויות להשפיע על צרכני המים השונים, על הטבע, הסביבה והמערכות האקולוגיות. שינוי בספיקת המים בירדן יתאפיין גם בירידה בכמות הזרימות השיטפוניות ובספיקות בסיס נמוכות בתקופת הקיץ, בה עולה הדרישה למים לכלל השימושים.

ד"ר עמיר גבעתי, השירות ההידרולוגי, רשות המים | amirgivati@gmail.com