עודף קולחים וזיהום הים והסביבה

בכל שנה מוזרמים לנחלים ולים כ-40 מלמ"ק עודפי קולחים ברמת טיפול שניונית, כאשר כמות זו רק תלך ותגדל בעתיד בשל היעדר מאגרי קולחים ואתרי החדרה. לעת עתה, עדיין לא נמצא פתרון הולם לבעיה

 בחורף 2015 גילו גולשי הגלים בחוף פלמחים, שהים הכחול
שלהם הפך ל"מרק" כתמתם, מסריח ומעקצץ, תוצאה של פריחת אצות ששגשגו במי הים בעקבות הזרמת קולחים ממתקני הטיפול באזור, ביניהם מט"ש שורק והשפד"ן.
לא עברו מספר שעות, ותלונות החלו להישמע גם ממתקן ההתפלה שורק, שנאלץ להפסיק את פעולתו לכמה ימים עקב זיהום הממברנות, ולספוג באותה הזדמנות עלויות כבדות בשל הצורך להחליפן. תמונה עגומה זו של הזרמת קולחים חזרה על עצמה גם בחורפים שבאו אחר כך.
הזרמת הקולחים לנחל שורק ולחוף פלמחים היא תוצאה של עודף קולחים שמייצר השפד"ן, מתקן טיפול השפכים הגדול של גוש דן, שבמקום להישלח להשקיה חקלאית, מוזרמים לים.
מתקן השפד"ן מייצר כ-140 מלמ"ק קולחים בשנה, המטופלים לרמה שניונית, מוחדרים לקרקע בחולות יבנה, נשאבים לאחר שהייה של כששה חודשים, באמצעות כ-150 בארות ונשלחים להשקיית הנגב.
המים הנשאבים מוגדרים ככאלה המאפשרים שתייה אקראית ובפועל מאפשרים השקיה ללא מגבלות לכל הגידולים, ללא מגבלות של רדיוס מגן.
אלא שבשנים האחרונות, מאבדים משטחי ההחדרה את יעילותם בשל סיבות שונות.
כתוצאה מכך כ-15 מלמ"ק, מוזרמים לנחל שורק ומשם לים. ההזרמה מתבצעת, אמנם, באמצעות צו הרשאה מאת הוועדה המייעצת למתן צווי הרשאה, באחריות רשות המים, אך למרות הצו, איש אינו רווה נחת מהסידור: משק הים, המשרד להגנת הסביבה, רט"ג, משרד הבריאות, ארגוני הסביבה ובוודאי שלא הגולשים שבכל חורף משלמים בבריאותם.
בעקבות טענות אין ספור מצד כל הגורמים, החלה רשות המים, באיחור ניכר, לגבש פתרונות שיאפשרו את הפסקת ההזרמה.
ואכן, לאחר כשמונה שנות דיונים הוחלט להקים שני מתקנים - מתקן UF שיטפל בכ-8 מלמ"ק בשנה שיוזרמו למערכת האספקה של השפד"ן, ומתקן לסינון חול שיטפל בכ-40 מלמ"ק בשנה שייצר קולחים באיכות שלישונית לחקלאות. ההחלטה הובאה למועצת רשות המים, וזכתה לאישור שכלל גם העלאת תעריף המים במספר אג' לכלל תושבי המדינה, שכן כידוע משק המים מתנהל כמשק סגור ולכן כל החלטה שמקבלת הנהלת הרשות שכלולה בה הקמת מתקנים, מתומחרת במחיר המים.
אלא שבמהלך 2017 נכנס לתפקידו מנהל רשות מים חדש, אינג' גיורא שחם, שלדעתו ההחלטה להקים מתקן לסינון חול טעות ביסודה, וזאת כי מתקן זה יטפל בקולחים לרמת טיפול שלישונית בלבד, בשעה שלמים ברמת טיפול זו אין ביקוש בדרום הארץ.

 הזרמת הקולחים לנחל שורק ולחוף פלמחים היא תוצאה של עודף קולחים שמייצר השפד"ן, מתקן טיפול השפכים הגדול של גוש דן, שבמקום להישלח להשקיה חקלאית, מוזרמים לים

לא רק זאת, כבר כיום קיים עודף של קולחים ברמת טיפול שלישונית בעיקר בשל היעדר מאגרי קולחים, ולכן כל תוספת של מים שלישוניים תמצא את דרכה בסופו של דבר לים.
לחליפין הציע שחם, לנסות ואתר שטחי החדרה חדשים בחולות יבנה, בנמ"ג רובין (כיום שמורת טבע) ועוד, כאשר לפי שעה טרם ידוע אם שטחים אלה פנויים ומה ההתכנות להכשרתם כאתרי החדרה לקליטת הכמות העודפת. באשר לעתיד, הדעה המתגבשת היא, שלא יהיה מנוס מפתרונות תעשייתיים שיביאו את הקולחים לרמת טיהור דומה לאיכות המתקבלת מאתרי ההחדרה.
ההחלטה לא עברה ללא ביקורת מצד עמותת צלול, שראתה כיצד הפסקת הזרמת הקולחים לשורק נידחת למועד בלתי ידוע, אך גם מצד גורמים במועצת רשות המים, שאישרו כמה חודשים קודם לכן את מתקן הסינון ועתה התבקשו לבטלו.
כפשרה, הוחלט למנות ועדה בה חברים נציגי ממשלה, עליהם הוטל לבחון את החלופות השונות ואת סוגיית הביקוש לקולחים. בינתיים הקולחים ממשיכים לזרום בנחל בשצף רב והם ימשיכו לזרום עד למציאת פתרון מוסכם.
אמנם השפד"ן הוא מתקן טיהור השפכים הגדול בארץ, אך הוא יכול לשמש כמשל למה שצפוי ליתר אזורי הארץ בשנים הבאות. על פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, במטרה להדביק את קצב גידול האוכלוסייה עד 2040, יהיה צורך בבניית 1.3 מיליון דירות חדשות - 960 אלף יחידות דיור בשכונות חדשות ו-120 אלף יחידות במסגרת התחדשות עירונית (פינוי בינוי ותמ"א 38/2), כמות אדירה במדינה שבה השטח הפנוי הולך ומצטמצם.
ואכן, בשנים האחרונות אנו עדים לגל גואה של תוכניות בנייה בכל רחבי הארץ, המקודמות בחלקן בהליכי תכנון מהירים, כדוגמת הוותמ"ל (2015 – 25 אלף יח', 2016 – 38 אלף יח', 2017 – 40 אלף יח'), ובשאיפות של ראשי רשויות להכפיל את אוכלוסייתן. תוספת בנייה משמעותה עלייה בכמות השפכים וצמצום בכמות השטחים חקלאיים אליהם מסולקים כיום השפכים המטופלים.
על פי נתוני רשות המים, ב-2010 ייצרו המכונים לטיהור שפכים 446 מלמ"ק קולחים בשנה, ב-2030 הכמות תגיע ל-686 מלמ"ק וב-2050 ל-930 מלמ"ק. גידול של כ-120 מלמ"ק בכל עשור.
השאלה הנשאלת היא מה יעשה בעודפי הקולחים בעשורים הבאים.
בשנים האחרונות מוזרמים בכל שנה לנחלים ולים כ-40 מלמ"ק עודפי קולחים ברמת טיפול שניונית, כאשר כמות זו רק תלך ותגדל בעיקר בשל היעדר מאגרי קולחים שבנייתם הצטמצמה ב-10 השנים האחרונות ושל אתרי החדרה. נשאלת השאלה האם בכלל ניתן להדביק את הפער, האם המאגרים למים לחקלאות הם הפתרון לנוכח הכמות ההולכת וגדלה של הקולחים ומה צריך לעשות כדי למנוע את זיהום הנחלים והים.

ב-19 במרץ 2018 תתקיים בבית הספר למדעי הים במכמורת סדנה אותה יזמו רט"ג ועמותת צלול שבה יועלו שאלות מטרידות אלה לדיון מעמיק, בתקווה למציאת פתרון.

דליה טל, מנהלת קמפיינים - עמותת צלול | This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם