קולחים ונחלים

האם צפויים עודפי קולחים בשנים הבאות? על פי רשות המים התשובה היא לא, אך יש כאלה הסוברים אחרת. סיכום סדנה שניסתה למצוא תשובות לבעיות סביבתיות הפוגעות בנחלים ובים

הסדנה "מפגש בין הנחלים לים", שאורגנה על-ידי רשות הטבע והגנים ועמותת צלול, שמה לה למטרה לנסות למצוא תשובות לשתי בעיות סביבתיות קשות הפוגעות בנחלים ובים: העלייה הצפויה בכמות הקולחים המוזרמים לנחלים וריבוי התקלות (כ-700 בשנה) במערכות הביוב וההולכה הגורמות לזיהום הנחלים והים. כבר בפתח הסדנה התגלתה מחלוקת בין אנשי רשות המים, הסבורים שלמשך 30 השנים הבאות יהיו מספיק צרכנים לקולחים ולכן לא צפויים עודפים לבין שאר הדוברים, שטענו כי אנו עומדים בפני בעיה קשה של עודפים.
הסיבות לעודפים: הגידול באוכלוסייה ובשל כך גידול גם בכמות הקולחים, המחסור במאגרים (ב-10 השנים האחרונות לא נבנו מאגרי קולחים חדשים), תיקון 27 שבעקבותיו החקלאים יעדיפו לרכוש מים שפירים במקום קולחים ומחקרים של השנים האחרונות לפיהם יש להעלות את רמת הטיפול בקולחים בשל חשש מזיהום במיקרו-מזהמים (תרופות, הורמונים ועוד).
עובדה שעלולה להפחית את הביקוש להם. תמימות דעים הושגה בנושא הצורך הדחוף למצוא פתרון לנושא התקלות (700 בשנה), הגורמות לבזבוז מים אך גם לנזקים קשים לנחלים ולים. הדוברים גם הסכימו שיש לפעול באופן מיידי לשינוי סדר העדיפויות של משרדי הממשלה, ובראשם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, שאינם רואים חשיבות מספיקה במימון פעולות אכיפה על המזהמים הרבים ואינם משקיעים משאבים מספיקים כדי למנוע תקלות והזרמות לסביבה. מסקנת הסדנה היתה שיש לפנות בדחיפות למקבלי ההחלטות ולדרוש מהם תופסת תקציבית כדי להתגבר על הכשלים שהועלו. דני גרינוולד, מנהל אגף סיוע ברשות המים ויו"ר הוועדה למתן צווי הרשאה, אמר כי ישראל נמצאת במקום השישי בין מדינות ה-OECD מבחינת הטיפול בשפכים, כאשר החקלאות מנצלת כ-90% מהקולחים. את היתרה מנצלת התעשייה (חברת חשמל, מנא"י ומחצבות), ורק כמות קטנה באופן יחסי (50 מלמ"ק/שנה) מסולקת עדיין לנחלים - מט"ש שורק, דרום שרון מזרחי, שפד"ן ושפכי ירושלים המוזרמים לקדרון. גרינוולד גם ציין, כי בתחום האיכות קיים שיפור דרמטי וכי המים המותפלים הביאו לירידה במליחות וכתוצאה מכך גם לירידה במליחות הקרקעות. באשר לעתיד אמר, כי בארץ קיימת תקינה המאפשרת ניצול של הקולחים לשימושים שונים בהתאם לאיכותם, זאת בשעה שבשאר העולם אין עדיין תקינה כזו. לדעתו, יש להניח שמצב זה ישתנה בעתיד, כאשר לאימוץ תקינה השונה מהתקינה בארץ, עלולה להיות השפעה על יכולת החקלאים המקומיים לייצא תוצרת חקלאית לחו"ל, עובדה העלולה ליצור צורך לשנות את התקינה המקומית. הבעיה המרכזית, לדעתו, היא דווקא בנושא התקלות הנובעות ממחסור באכיפה ומתחזוקה לקויה.
מנהל אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, ד"ר עמיר ארז אמר, כי הקולחים הם משאב במחסור שיש לנצלו עד תום ולכן המצב הרצוי הוא שהם לא יזרמו לסביבה. לדעתו, גם קולחים באיכות שלישונית אינם תחליף למים טבעיים וכי בית גידול המבוסס על קולחים אינו בית גידול טבעי והזרמת מים לנחלי אכזב "מבלבלת" את המערכת הטבעית ולכן אינה רצויה. עוד אמר, כי יש למנוע יצור עודפי קולחים, יש לתכנן אגירה מספקת, יש לשקול השקיית סרק ולבחון מהן חלופות ההזרמה שיפגעו פחות בסביבה.
מנהל היחידה להגנה על הסביבה הימית והחופית היוצא, רני עמיר, אמר כי היעדים העומדים בפני האגף הם הפחתה דרסטית בעומס המזהמים המוזרמים לים, מניעת הזרמת ביוב גולמי לים (למעט בתקלות במערכות הובלה וסניקה), מניעת הגעת קולחים עירוניים לים וצמצום כמות ושיפור איכות הנגר העירוני התורם מזהמים רבים בתקופת החורף.
עמיר ציין, כי מצב הים כיום טוב לאין שיעור לעומת המצב ששרר בימיה הראשונים של המדינה, שבהם צינורות הביוב הזרימו שפכים הישר לחופי הרחצה והמדד לניקיון החוף היה כמות גללי הצואה שנמצאו בו.
יועצת משפטית לעמותת צלול, עו"ד חיה ארז, הסבירה את ההבדלים בין היתר הזרמה לים לבין צו הרשאה לנחלים. לדעתה קיום של שני סוגי היתרים חופפים, שלשניהם אותה מטרה, הניתנים מכוח חוקים שונים, ובהתאם על ידי גורמים שונים, יוצר אי וודאות רגולטורית. עוד אמרה, כי מבחינה משפטית אין תשובה חד-משמעית מתי צריך ללכת לאיזו ועדה, אך אם חושבים קדימה, על-כך שכמות הקולחים תלך ותגדל ולאור ההבדלים הכלכליים בין שני המסלולים, יש לקבל החלטה בנושא זה. באשר לעובדה ששבעלי צו הרשאה אינם מחויבים לשלם היטל אמרה, כי נשאלת השאלה, מה היה קורה אם תאגיד הגיחון, המזרים שפכים לנחל קדרון, היה נדרש לשלם היטל על זיהום הנחל או אם מועצה אזורית דרום שרון היתה נדרשת לשלם היטל בעקבות הזרמת שפכים לירקון - האם גם אז היו דוחים את הטיפול עד אין סוף.

תמימות דעים הושגה בנושא הצורך הדחוף למצוא פתרון לנושא התקלות (700 בשנה) במט"שים השונים, הגורמות לבזבוז מים אך גם לנזקים קשים לנחלים ולים

 

אקולוגית נחלים ברט"ג, ד"ר דנה מילשטיין, הסבירה את הנזק הקשה שגורמים הקולחים לנחלים. לדבריה, הזרמת הקולחים גורמת לשינוי מיידי ודרמטי בנחלים.
הזרמת הקולחים גורמת לעלייה בריכוז החומר האורגני ולעלייה בכמות המוצקים המרחפים, כתוצאה מכך מתרחשת דעיכה בריכוז החמצן במים ותמותה של דגים ושל חסרי חוליות. עוד אמרה, כי בשנים האחרונות מתברר כי בהשפעת הקולחים דגים החלו לגלות שינוי בהתנהגות הרבייה, פגיעה או עיכוב בהתפתחות סימני מין משניים, כאשר רקמות האשכים הפכו לרקמות של שחלות.
תופעה מדאיגה נוספת היא עלייה בשיעור החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה.
ד"ר ג'ק סילברמן מחיא"ל, אמר כי גם בתי גידול ימיים רגישים מאוד לשינויים בעומסי הנוטריינטים וכי הים אינו מוהל את זיהום, כפי שנהוג לחשוב. מכאן, שיש לשקול היטב את כמות העומסים המוזרמים לים, להעריך את יכולת הקיבול של הסביבה הימית הרדודה לשינויים ולשקול את הרחקת מוצאי ההזרמה.
ד"ר דוד פרגמנט, מנהל רשות נחל הירקון, אמר כי אין בישראל אגני היקוות שאינם מושפעים מפעילות האדם.
לכן, לאדם יש אחריות כבדה על ניהול המערכת. עוד אמר, כי בסקר דגים שנערך ב-2015 בנחל נמצאו דגי לבנון הירקון, שהוא מין רגיש ביותר ומשמש כאינדיקטור לעובדה שקולחים יכולים לשמש כמי מקור. יחד עם זאת הדגיש, כי את ההחלטה לגבי תכנון העתיד יש להפקיד בידיה של רשות אגנית, זאת לאור הגידול הניכר באוכלוסייה החיה בסביבות הנחל.
ראש תחום תעשייה ותשתיות ברשות נחל הקישון, רקפת קובליו-רוט, מנתה את סוגי המזהמים בנחל ואמרה כי הזרמת קולחים פוגעת בשיקום המערכת האקולוגית ומונעת מהציבור פעילות של פנאי, נופש ושייט.
מיכאל טאוב, ממתקן ההתפלה שורק, אמר כי בניגוד לטענות שהושמעו בהזדמנויות שונות על-ידי מנהלי מתקני התפלה אחרים, במתקן שורק לא הוחלפו ממברנות בעקבות זיהום בקולחים.
אינג' אילן הלבץ אמר, כי נושא המשך הזרמת קולחי השפד"ן לשורק ולים נמצא בעיצומו של ויכוח ברשות המים, זאת לאור החלטת מנהל רשות המים לבטל את התוכנית להקמת מסנן חול שאושר במועצת רשות המים.
ההצעה החדשה שהעלה כוללת הכשרת מתחם חלחול חדש שיספק מענה ל-20 מלמ"ק באמצעות טפטוף תת-קרקעי, כאשר הפתרון העתידי הוא הקמת מתקן מתועש ל-40 מלמ"ק.
עוד אמר, כי לגבי שאר הארץ, ניתן להגיע למצב של אפס הגלשות של שפכים וקולחים לנחלים ולספק להם מים בכמות ובאיכות שמתאימה לשיקומם. לנחלי הצפון ולשמורות הטבע הציע לספק מי מקור.
לשאר הנחלים, הסובלים כבר כיום מהשפעות אנושיות רבות, הציע לספק קולחים מטוהרים ברמה גבוהה שתושג באמצעים טכנולוגיים - בוצה משופעלת בגירסה ממברנלית בשילוב אבק פחם.
האיכות במים המתקבלת תואמת את התקנות לשתייה עקיפה של קליפורניה.
ד"ר יאיר סוארי, החבר בצוות הבודק את שפך נחל אלכסנדר הסובל כיום מזיהום רב המגיע משכם ומטול כרם וכולל עקר ופסולת אבן, אמר כי הזרמה רציפה של קולחים לנחל היא בעייתית לשפך ולסביבה הימית.
איתן ישראלי מארגון עובדי המים, אמר כי אנו עדים למצב שבו שטחים חקלאיים נתפסים על-ידי בנייה ולכן לרשות המים לא תהיה ברירה אלא לנייד את הקולחים, אך אז נכנס למשוואה תיקון 27 שגורם לכך שמחיר הקולחים ומחיר המים השפירים קרוב מאוד.
"בשביל 40 אג' הפרש בין קולחים לשפירים, החקלאי יעדיף מים שפירים".

דליה טל, מנהלת קמפיינים - עמותת צלול | daliat31@gmail.com