משק הפסולת בישראל - העתיד מתחיל כאן

בכל שנה מיוצרים בישראל כ-5.5 מיליון טון פסולת עירונית, בקצב גידול שנתי של כ-1.8 אחוז. ערוץ הסילוק המרכזי כיום לפסולת הינו הטמנה, אך המדינה אימצה מדיניות המתעדפת מיחזור והשבה ומורידה את ההטמנה לעדיפות האחרונה כפתרון לשאריות

פסולת הינה תוצר לוואי של אורח החיים האנושי, וכל תחזיות העתיד מראות שנמשיך לייצר אותה כפי העבר. לפסולת נדרש טיפול בכדי למנוע את הסיכונים ודרדור איכות הסביבה לדורות הבאים – זיהום קרקע ומי תהום, פגיעה באיכות אויר ופליטת גזי חממה ומפגעים בריאותיים ואקולוגים כמו ריח והפצת מחלות. זרם הפסולת העיקרי לטיפול הינו פסולת מוצקה עירונית (Municipal Solid Waste - MSW) הנוצר בארץ בשיעור של כ-1.6 ק"ג/נפש/יום מול ממוצע במדינות OECD 1.25 ק"ג/נפש/יום. הצורך בטיפול נובע מההרכב המעורב הכולל חומרים מגוונים בעלי השפעה סביבתית שלילית ורכיב אורגני משמעותי. בכל שנה מיוצרים בישראל כ- 5.5 מיליון טון פסולת עירונית, בקצב גידול כ-1.8% שנתי.
זרמי פסולת נוספים:

  • פסולת בנייה והריסה אינרטית ברובה וכמעט ללא מרכיבים אורגניים רקבוביים, אך עשויה להכיל חומרים מסוכנים לסביבה כמו צבעים, דלקים, שאריות אסבסט וכיוב'. כמויות פסולת בנייה והריסה בישראל הינן כ-3.6 מיליון טון/שנה. שיעור המיחזור עומד על כ-60%, הטמנה ייעודית כ-20% וסילוק לא מוסדר כ-20%, המהווה מטרד סביבתי משמעותי. פסולת עודפי עפר מעבודות תשתית כ-4 מיליון טון/שנה ממוחזרת במלואה לשימוש חוזר כחומר גלם או כיסוי מטמנות פעילות.
  • פסולת מסחרית ותעשייה - מאופיינת בהתאם לתהליכי הייצור או המסחר ממנה נובעת. חלק קטן מזרם זה מהווה פסולת מסוכנת המפונה לאתר ייעודי, והרוב הגדול מטופל יחד עם הפסולת העירונית.
  • פסולת חקלאית - כוללת חומרים אורגניים משאריות גידולים, גזם ורפש בעלי חיים, ותשומות פלסטיק ומתכת כגון ניילונים, חממות, צינורות וכיוב'. רוב הפסולת נוצרת כזרמים הומוגניים וניתנת לטיפול ומיחזור בהתאם (חומר אורגני לקומפוסט, פלסטיקים למיחזור וכיוב').
  • זרמים קטנים וייעודיים כגון פסולת רפואית או רדיואקטיבית המטופלות באופן ייעודי נפרד.

הפתרון המסורתי - בעיקר הטמנה

פתרון העבר לפסולת וערוץ הסילוק המרכזי כיום הינו הטמנה - כ-80% מהכמות הנוצרת. שיעור המחזור עומד על כ-20% בלבד. בעבר, עד שנות ה-90, אתרי הסילוק היו מזבלות ללא מיגון סביבתי כלשהו, אשר נסגרו ברחבי הארץ על ידי המשרד להגנת הסביבה (כ-80 במספר). ההטמנה מבוצעת כיום במטמנות תקניות עם הגנה סביבתית הכוללת איטום, ניטור, תפעול ושיקום מבוקרים בסטנדרטיים מערביים. במדינה פועלים 14 אתרי הטמנה לפי תמ"א 16 בפיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה.

צמצום ההטמנה כצורך עליון ומנוע לשינוי

אמנם העלות הישירה של ההטמנה זולה מול כל פתרון אחר, אך יש לה היבטים שליליים ארוכי טווח – צריכת שטח גדולה תוך הסבת נזקים אקולוגים, פגיעה לטווח ארוך במשאבי טבע (קרקע, מי תהום, אוויר) והפרעה לאוכלוסייה תוך הפחתת ערך קרקע.
בישראל כמו במדינות אירופאיות התבססה ההכרה כי ההטמנה צריכה להצטמצם למינימום ההכרחי, כפתרון אחרון בשרשרת הטיפול בפסולת במקום יעד הסילוק הראשון. בהתאם לכך נקבעה מדיניות מדרג טיפול בפסולת בעדיפויות הבאות - הפחתה במקור, שימוש חוזר, מיחזור, הפקת אנרגיה מהפסולת (השבה) והטמנת הפסולת הנותרת.

בישראל כמו במדינות אירופאיות התבססה ההכרה כי ההטמנה צריכה להצטמצם למינימום ההכרחי, כפתרון אחרון בשרשרת הטיפול בפסולת במקום יעד הסילוק הראשון

מתקני טיפול בפסולת לצמצום ההטמנה

כחלק משינוי המגמה לצמצום ההטמנה, נדרשים לקום מתקני טיפול מרכזיים גדולים בסמיכות לערים, כך שיהוו יעד קליטה למשאיות האיסוף במקום משלוח ישיר למטמנה. ההטמנה מיועדת בעתיד לשאריות טיפול בלבד. מתקני הטיפול המרכזי נחלקים לשתי קבוצות – טיפול מכאני ביולוגי (MBT) וטיפול תרמי.
סוגי מתקני טיפול מכאני ביולוגי (MBT):

  • טיפול מכאני למיון פסולת עירונית המאפשר למחזר ביעילות כ- 10-15% ולהפריד את המרכיב האורגני כ- 30-35%. כמו כן ניתן לייצר מחלק מהפסולת דלק (RDF (Refuse Derived Fuel לתעשייה ולאנרגיה.
  • טיפול ביולוגי בעיכול אנאירובי לפירוק המרכיב האורגני לביוגז וייצור אנרגיה.
  • קומפוסטציה לטיפול ביולוגי ארובי לפירוק חומר אורגני רקבובי, ייצוב סניטרי וייבוש עד קבלת מוצר לתשומות חקלאות.
  • מתקני MBT משולבים - כוללים את כל שרשרת הטיפול הנ"ל.
    שוק ה-MBT נמצא בתהליך התפתחות ממש בימים אלה, עם מתקני מיון ראשונים קיימים (ירושלים 1400 טון/יום, RDF – 1,500 טון/יום, עיבלין 300 טון/יום) וייזום מתקנים משולבים גדולים.
  • מתקני טיפול תרמי - במתקנים אלו הפסולת עוברת פירוק בטמפרטורות גבוהות, באמצעות חמצון (שריפה) או בתהליכים בצמצום/היעדר חמצן (כגון פירוליזה או גזיפיקציה).
    הטיפול התרמי מאפשר להשיב אנרגיה (פל"א – פסולת לאנרגיה, WtE – Waste to Energy) מגזי הפליטה של התהליך ומחייב טיפול רב-שלבי מורכב בפליטה עקב מגוון החומרים בפסולת הגולמית שמתפרקים למרכיבי זיהום שונים.
    הטיפול התרמי בפסולת תוך השבה לאנרגיה התקבל כפתרון הקצה לשאריות טיפול בישראל, כפי שמבוצע במערב אירופה במאות מתקנים. משק מתקני הפל"א בישראל נמצא בשלבי ייזום ראשוניים ע"י המדינה באיתור קרקעות ותכנון ראשוני וסטטוטורי, כך שניתן לצפות להקמת המתקנים הראשונים בעוד 5-10 שנים.

מבחינה כלכלית עלות הקמת המתקנים והתפעול גבוהה משמעותית מן הקיים היום ותמיכת המדינה ברגולציה וניהול מאקרו-כלכלי הכרחית ליצירת מרכיב זה במשק הטיפול. לשם השוואה, דמי כניסה טיפוסיים לטיפול תרמי באירופה עומדים על 300-500 שקל/טון מול 150 שקל/טון דמי הטמנה כולל היטל בישראל.

זרם הפסולת העיקרי לטיפול הינו פסולת מוצקה עירונית הנוצר בארץ בשיעור של כ-1.6 ק"ג/נפש/יום מול ממוצע במדינות DCEO 1.25 ק"ג/נפש/יום

תוכנית המדינה - היפוך מגמה

מדינת ישראל אמצה מדיניות טיפול בפסולת המתעדפת מיחזור והשבה ומורידה את ההטמנה לעדיפות האחרונה כפתרון לשאריות. היעד הינו צמצום ההטמנה עד ל- 26% בלבד עד שנת 2030 (מול 80% כיום).
הכלים העיקריים למימוש מדיניות זו:

  • היטל הטמנה - הכלי העיקרי לצמצום ההטמנה ופיתוח חלופות טיפול בפסולת בעולם. בישראל הופעל ההיטל בעשור האחרון בהדרגה עד שיעור 108 שקל/טון פסולת מעורבת כיום, כך שמחיר הכניסה למטמנה כ-150 שקל/טון (דמי שער כ- 40-50 שקל/טון בנוסף להיטל). לשם השוואה, במערב אירופה עלות הכניסה למטמנה כולל המס הינה כ-450-500 שקל/טון בכדי לאפשר את החלופות.
  • תמיכה פיננסית במשק הטיפול בפסולת - שימוש מסיבי בהון המצטבר מהיטל ההטמנה לתמיכה בהקמת המתקנים.
  • חקיקה לניהול זרמי הפסולת - כגון חוק האריזות (המטיל אחריות מיחזור ישירה על יצרנים), חוק הפיקדון לעידוד מיחזור בקבוקים ותקנות למניעת הטמנה של פסולת טרם טיפול.
  • הובלת פרויקטים גדולים בשלב הסטטוטורי - איתור והכשרה של האתרים למתקנים, ומכרזי זכיינות בדומה לתשתיות לאומיות אחרות.

סיכום

ניהול הפסולת בישראל נמצא בשינוי מגמה לאחר שנים רבות בהן ההטמנה היוותה פתרון מרכזי. כיום ניתן לראות את שינוי המגמה לצמצום ההטמנה, עם מתקנים לטיפול בפסולת שקמו בשנים האחרונות, פרויקטים שבתהליך, ולקיחת אחריות של המדינה בפעילות אקטיבית לפיתוח המפעלים הנדרשים. משק תשתיות הטיפול בפסולת הינו הכוכב העולה בתשתיות סביבה של ישראל. כפי שהקמת המט"שים ומתקני ההתפלה התרחשו בשני העשורים האחרונים, מתקני הטיפול בפסולת מכאני-ביולוגי (MBT) ומתקני טיפול תרמי והשבת אנרגיה (פל"א) מהווים את המשק המתפתח בעשור הקרוב. התפתחות זו תשפיע משמעותית על שינוי דפוס ההטמנה ותייצר שוק חדש של הקמה ותפעול מתקנים טכנולוגיים גדולים.

יואב ינון, חברת "יואב ינון ניהול הנדסה טכנולוגיה", מנהל ויועץ לפרויקטים של הנדסת סביבה, M.Sc הנדסת סביבה, B.Sc הנדסה מכנית | This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם