תוצאות בדיקה שבחנה את דעיכת יכולת החיטוי של תמיסת היפוכלוריט הנתרן בזמן אחסנה במערכות השקיה

התיקון, שמהווה למעשה שינוי מבני מהותי במשק המים הישראלי ומעביר את פעילות מפעלי הפקת המים הפרטיים מבעליהם הנוכחיים, החקלאים, לידי חברת מקורות, יביא לדברי נציגי החקלאים לחיסול מפעל ההתיישבות העובדת בישראל

מודל הידרו-כלכלי שפותח במחלקה לכלכלת סביבה וניהול של האוניברסיטה העברית בשיתוף עם קבוצת מחקר מ-MIT מאפשר לנתח שינויי מדיניות במשק המים טרם ישומן במושגים של עלות-תועלת 

במהלך שנה וחצי נחשפו תושבי העיר פלינט לריכוזים גבוהים של עופרת במי השתייה, חשיפה שעלולה לגרום בין השאר להשפעות נוירו-התפתחותיות בקרב תינוקות וילדים. האם ניתן להפיק לקחים מאירוע זה על ניהול מערך אבטחת איכות מי השתייה בישראל?

הגבלת ריכוזי חנקן וזרחן בקולחי מט"שים היא כיום חלק מדרישות החוק ובדרך כלל יש גם כדאיות כלכלית ותפעולית לשלב במט"ש רגיל סילוק משולב של חומרים אלה. במאמר זה נסקור את עקרונות ההרחקה ואת המתקנים הדרושים לשם כך

בחלק הראשון של המאמר, שפורסם בגיליון הקודם של "מים והשקיה", עמדנו על הבעיות הרבות שיש בבירוקרטיה וברגולציה הסביבתית בישראל. בחלק השני המובא כאן נעסוק בהצעות לשיפור המצב

זיכרונותיו של נחום נווה מאגם הכנרת לאורך השנים, עוד מהיותו סטודנט בטכניון ובהמשך כמהנדס מים בשרות חברת תה"ל – תכנון המים לישראל

עד להקמת המדינה, זרמו בנחלי הארץ מים נקיים. שאיבה מאסיבית מהמעיינות והזרמת ביוב לאפיקים היבשים, הפכו את הנחלים למובלי שפכים מסריחים ומזוהמים. בעקבות לחץ ציבורי התקבלו מספר החלטות ממשלה להחזרת המים לטבע, אך אלו לא מומשו במלואן וחלק ניכר מהנחלים עדיין סובל מזיהום שפכים המסכל את מאמצי שיקומם ופוגע ברווחת הציבור

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם