במאמר זה מובאים ממצאים עיקרים מכמה מניסויים של הגנה על ממברנות במתקני התפלת מי ים, עם התמקדות בנקודות בהן יש מקום לסינון חלקיקים ברמות של 100 מיקרון ומטה

מחקר שפורסם לאחרונה בישראל, הקושר מקרי מוות ממחלות לב לשתיית מים מותפלים, עורר שוב את הדרישה להוספת מגנזיום למי ההתפלה. אבל האם זה הפתרון הנכון? ליעקב מנסדורף יש הצעה חלופית

בחורף האחרון, הוזרמו קולחים באיכות נמוכה לים עקב תקלות במט"שים, מה שגרם להשבתה זמנית של מתקני ההתפלה בשורק ובחדרה. בדרך, זיהמו הקולחים את הנחלים בהם הוזרמו. לטענת עמותת "צלול" וגופים ירוקים נוספים, תקלות אלו נבעו מחוסר נפח איגום לקולחים ומתכנון לקוי של ניודם

מגמת ההשתנות של פריסת המשקעים בישראל המשיכה גם השנה, כשהכמויות שירדו בצפון הארץ היו נמוכות משמעותית מהממוצע הרב-שנתי, בעוד שבדרום הן היו גבוהות מהממוצע

מלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה, שסופה טרם נראה באופק, פרצה בין היתר בשל מחסור במים אך כרוכות בה גם סוגיות אקלימיות, כלכליות וגיאופוליטיות, המעמידות בספק את המשך קיומה של סוריה כמדינה ויש להן השלכות גם על מדינות אחרות באזור

בהמשך לסקירתו את תיקון 27 לחוק המים ("מים והשקיה", גיליון 542) מבקש פרופ' כסלו להפנות את תשומת הלב למה שנראה לו כמניע העיקרי להצעת התיקון לחוק – הרצון לעקוף את ועדת הכספים של הכנסת

תיעוד נדיר של שלבי הביצוע הראשוניים של אחת מתוכניות "המוביל הארצי" – שבסופו של דבר לא מומשה עקב המציאות המדינית. הכוונה לעבודות הטיית הירדן בשנת 1953, שבוצעו על ידי תה"ל והוקפאו חודשיים לאחר תחילתן

בעקבות חשיפה במסגרת מקצועית לנושא הקירות הירוקים, החליטו בני הזוג חנה ודובי סגל להקים קיר כזה בכנסיה לביתם שבקיבוץ מפלסים והם משתפים אותנו בהליך ההקמה, בהתלבטויות שליוו אותם ובמסקנות

מערכות השקיה בהן מזורמים מי קולחים מועדות לסתימות כתוצאה מהיווצרות זיהומים, בעיקר ביולוגיים. החומר העיקרי בו נעשה שימוש עד היום לניקוי המערכות הוא סודיום היפוכלוריט (כלור נוזלי) אך הוא מוחלף על ידי חומר חדש הנקרא ChloRun שלו יתרונות רבים על פני החומר המקובל

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם