עונת הגשמים הנוכחית מסתמנת כשנה החמישית ברציפות בה ירשמו כמויות משקעים נמוכות מהממוצע באגנים הצפוניים והתחזיות לחודשים שעוד נותרו בעונה אינן מעודדות

לא ניתן להתעלם מהשפעת הבצורות על החקלאות הנסמכת על השקיה ממאגרים, הן של מי שיטפונות והן של מים מושבים. יש לתכנן מחדש את ההשקיה במערכות הקיימות, ולתכנן מערכות חדשות בהתאם לנתונים בשנות בצורת

דגים ממינים ספציפיים ניחנים ביכולת לנקות מאגרי מים מאצות, בעלי חיים זעירים, צמחיה ושבלולים, שהם מזונם הטבעי. הדגים הם "מנקים אקולוגים" שאין להם השפעה על הרכב המים ובסוף תהליך גדילתם ניתן גם למכור אותם במחיר סביר

הרעיון שעמד מאחורי המיזם להשבת קולחים תעשייתיים של קבוצת בז"ן היה לבנות מתקן לטיפול בקולחים ולייצר מהם מי קירור ומים נטולי מלחים להפקת אנרגיה, כתחליף למתקני הייצור שהיו קיימים במפעלים. המתקן, שהקום על ידי חברת GES, חוסך מיליוני מ"ק של מים שפירים בשנה

קטע אקוויפר החוף בתחומי גוש דן, שאורכו 16 ק"מ, בעייתי ביותר מבחינת הניהול, הן כמקור מים והן כנפח וויסות עונתי חיוני. מהנדס המים דוד אלקן מציג את הבעייתיות ומעלה גם הצעות לתיקון ושיפור מצבו של האקוויפר

מחקר על השפעת מבנים מיקרו-טופוגרפיים למניעת צמדה ביולוגית במערכות השקיה זיכה את ליפז חרודי ב"פרס המים לנוער של שטוקהולם" בישראל לשנת 2016, ובעקבות כך גם ייצגה את המדינה בתחרות הבינלאומית בשטוקהולם

מחקר שנעשה במכון שמיר למחקר בשיתוף ארגון מגדלי הדגים ואגף הדייג במשרד החקלאות, בחן את יעילות סילוק הזרחן משפכי בריכות דגים על ידי תכשיר העשוי מחרסית הנקראת בשם המסחרי Phoslock ומצא אותה יעילה במיוחד, מה שיאפשר השבת המים לשימוש חוזר בבריכות או להשקיה חקלאית

שני דוברים בכנס השנתי של אג"מ התייחסו בהרצאות שלהם למשבר הפוקד את משק המים לאור רצף השנים השחונות, עם דגש על המצב החמור בצפון הארץ

הכשל החמור של פריצת מאגר רותם אמפרט שהביא לזרימת מים חומצתיים אל נחל אשלים, הציף את הצורך בבחינה ובדיון ציבורי על בטיחות מאגרים. במאמר ראשון בסדרה סוקר צבי רבהון את הרקע ההיסטורי להקמת מאגרים בישראל ואת הכשלים העיקריים הגורמים לפריצתם

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם