מכה נוספת לרפתנים - תקנות חדשות בתחום שפכי הרפתות

התקנות החדשות, המחייבות הבאת השפכים לאיכות מסוימת לפני הזרמתם למט"שים, מטילות עלויות נוספות על הרפתות ועלולות להוביל את הרפתנים לחדלות פירעון. אנשי מדור תכנון בארגון עובדי המים, בהובלתו של מהנדס המדור, משה רביד, פיתחו תפיסה לפיה יש להעדיף את הטיפול בשפכים בשטח הרפת באמצעות גורמי הטבע ולא באמצעים מכניים

משה רביד

תקנות בריאות העם 2010 - איכות מי קולחים, החלות על המט"שים בנקודת היציאה, מפרטות את ערכי הסף עבור איכות מי קולחים אשר נועדו להשקיה חקלאית ללא מגבלות, או להזרמה לנחל. תקנות אלה מחייבות טיפול בשפכים בטכנולוגיה מיטבית ושדרוג המתקנים הקיימים בהתאם ללוח הזמנים אשר קבעה המדינה. על מנת לעמוד בדרישות החוק להפקת קולחים באיכות הנדרשת, קיימת חשיבות גדולה לאיכות השפכים המגיעים למתקנים השונים.

החל מינואר 2016 חלות תקנות אלה גם על הרפתות במועצות האזוריות ומשמעותן היא עלייה חדה בעלויות הטיפול בשפכים, על מנת להביא אותם לרמה המתקרבת לדרישות התקן בכניסה למט"שים וכן קנסות כבדים על כל חריגה מרמה זו. בעוד שעד סוף 2015, הוחרגו שפכי הרפתות מכללי שפכי התעשייה, וחויבו באגרת הביוב של המועצה האזורית בתוספת 1.95 שקל/מ"ק מים או 3.08 שקל/מ"ק שפכים, על פי התקנות כיום, הסכום לחיוב בגין השפכים יחושב לפי הנוסחה הבאה:

כאשר -

Ps= התעריף בשקלים חדשים למטר מעוקב שפכים;
= Cxריכוז המרכיב, במיליגרם לליטר, בשפכי הרפת;
Cp = ריכוז המותר של המרכיב בשפכי הרפת, במיליגרם לליטר נוסף על ריכוזו שנמדד במי הרקע;
Cw = הריכוז הממוצע של המרכיב במים מותפלים, במיליגרם לליטר;
Wp = התעריף הקבוע בסעיף 7(ב)3.1.1.2א בכללי מקורות;

מבחינת הרפתות מדובר למעשה בעלויות נוספות שאינן מייצרות כל הכנסה ומהוות עול כלכלי העלול להביא את הרפתנים לחדלות פירעון.
משה רביד, מהנדס מדור התכנון בארגון עובדי המים, הינו ממובילי השינוי התפיסתי לפיו יש להעדיף את הטיפול בשפכים בשטח הרפת באמצעות גורמי הטבע כגון נתוני אקלים וטופוגרפיה ולא באמצעים מכניים, שינוי שהוא בעל השלכות כלכליות, תחזוקתיות ואקולוגיות על ניהול הרפת.
רביד מדגיש כי שלא כמו בעבר, התקנות שנכנסו לתקפן בינואר 2016, כוללות התייחסות ספציפית לנושא הרפתות ומפעלי התעשייה והן מוחלות כעת גם על הרפתות גם במועצות האזוריות, המחויבות לפעול בהתאם לכללים, לבצע דגימות תדירות של שפכי הרפתות בתחומיהן ולקבוע תעריף ביוב בהתאם לאיכות הנמדדת.

רקע

שפכים שמקורם בתעשייה ושפכים חקלאיים מאופיינים בריבוי מזהמים מסוגים שונים, ביניהם חומרים מומסים אורגניים. על פי תקנות משרד הבריאות מתחלקים שפכים אלה לשלושה סוגים: 1. שפכים אסורים - שפכים המכילים מרכיבים שאינם ניתנים להרחקה במט"ש, כגון מרכיבי מליחות (כלוריד, נתרן, בורון), מתכות, שמנים, שומנים ועוד, שהזרמתם למט"ש עלולה לפגוע במערכות ההובלה ובציוד, להשפיע על התהליך הביולוגי ולסכן את המזרים בהשלכות הכלכליות והחוקיות כמי שלא עמד בתקנות בריאות העם.
2. שפכים חריגים – שפכים המכילים מרכיבים שניתנים להרחקה במט"ש כגון צח"כ, מ"מ, חנקן וזרחן, המותרים להזרמה למט"ש אך יחוייבו בעלויות גבוהות יותר, בשל הצורך בטיפול מורכב יותר על מנת להביא אותם לאיכות המחוייבת בתקנות.
3. שפכים מותרים – שפכים שניתן להזרים אותם למט"ש ללא מגבלה, אך עלות הזרמתם למט"ש תיקבע על פי עומס המזהמים הקיים בהם ואופן הטיפול המתחייב מעומס זה. עבור סוג זה של שפכים נדרש לבצע מניעה במקור / טיפול ב"חצר המפעל" / פינוי השפכים לאתר מוסדר.

"בישראל, בניגוד לנהוג במדינות דומות בעולם, הרפתות נחשבות לשוות ערך למפעלי התעשייה, מבחינת רמת הזיהום או תקנות האיכות הנדרשות מהן"

שפכים חקלאיים (ושפכי תעשייה) מגדילים את העומס האורגני הנדרש לפירוק במתקן הביולוגי, במיוחד כאשר מדובר באזורים בהן קיים ריכוז גבוה של רפתות ובכך מגדילים את העלות הנדרשת להבאת איכות הקולחים לאיכות המותרת על פי חוק.

מהן ההשלכות הנובעות מן הדרישה לעמוד בתקנות החדשות לאיכות המים?

רביד: "ישנו הבדל בין הנהוג במדינות אירופה ובארה"ב לבין נהלים המקובלים אצלנו. בישראל, בניגוד לנהוג במדינות דומות בעולם, הרפתות נחשבות לשוות ערך למפעלי התעשייה, מבחינת רמת הזיהום או תקנות האיכות הנדרשות מהן. להבדיל משפכי תעשייה, שבהם ניתן לשלוט על איכות השפכים ע"י ויסות כמות וסוג החומרים המוכנסים למים, שפכי רפתות מכילים כלורידים, מלחים וחומרים נוספים ולא ניתן להשפיע על הרכבם. מעבר לכך, שפכי הרפתות מכילים גם עומס גבוה של מוצקים וחומרים אורגניים שיש להפריד אותם לפני העברת השפכים לטיהור. זה מטיל עומס מאוד כבד על החקלאים, הן מבחינת תהליך התפעול השוטף, המחייב תכנון, הקמה ותחזוקה של מתקנים מורכבים לטיפול בשפכים והן מבחינת העלויות שנגזרות משדרוג התשתיות לעמידה בתקנות האיכות.
"קיים שוני בין הרפתות בישראל, הנובע מנהלי העבודה הנהוגים בכל רפת ורפת. כיום, ניתן לחלק את מקורות המזהמים ברפת לפי חלוקה לאזורים השונים הקיימים בה: חצר ההמתנה לחליבה - בה מתבצע גם הליך צינון הפרות בחדשי הקיץ; שטחי המדרכים - בהם שוהות הפרות לאורך היום והם, ברוב המקרים, מנותקים ממערכת הביוב; ומכוני החליבה עצמם, הפועלים לפרקי זמן קצובים לאורך היום, ומהווים את עיקר תרומת השפכים של הרפת.
"יחד עם זאת, איכות השפכים ברפתות כולן מחייבת את החקלאים לטיפול ראשוני בשפכים, לפני הזרמתם למט"שים, על מנת לעמוד בתקנות האיכות. טיפול זה יכול להתבצע בשני מסלולים: מסלול קדם פנימי – מסלול זה כולל מתקנים בשטח הרפת לטיפול ראשוני בשפכים, בבריכות שיקוע בהן יופרדו המוצקים הכבדים שיועברו למאצרות ויופנו למתקני הפקת קומפוסט. מסלול זה מחייב השקעה בתשתיות והקמת מתקני שיקוע במתחם הרפת, כאשר עלות הקמת בריכה כזו, לרפת בסדר גודל בינוני עומדת על כחצי מיליון שקלים, אולם אופציה זו מקטינה מאוד את עלויות המשק עבור הטיפול בשפכים בשטח המט"ש.
"מסלול טיפול חיצוני – הזרמת השפכים כפי שהם לביצוע הטיפול המקדים במתחם המט"ש ותשלום עבור טיפול זה, לפני העברת השפכים לתהליך הטיהור הסטנדרטי.
"רשות המים מעמידה לרשות החקלאים את נוסחת החישוב כסימולטור אינטרנטי המאפשר להם לחשב מראש את העלויות השונות, ככלי לקבלת החלטה האם כדאי יותר לשדרג את הליך הטיפול הפנימי, או לשלם לתאגיד / למט"ש עבור הטיפול המקדים במים. כמובן שכאשר מדובר במט"ש הנמצא בבעלות המשק או היישוב, נעשה חיוב פנימי בין הרפת למט"ש מאחר והעלויות מושתות בסופו של דבר על אותו גורם".

אילו פתרונות עומדים לרשות החקלאים בטיפול המקדים בשפכים?

"ישנה חשיבות רבה לתכנון נכון של מערך הצנרת ומפלסי המים, תוך התחשבות במבנה הרפת, כדי לאפשר פינוי המתקנים בכלים שעומדים לרשות החקלאי, ללא השקעות נוספות. ארגון עובדי המים פיתח לאורך השנים מגוון פתרונות לטיפול מקדים בשפכים, המנצלים את הפרמטרים הקיימים בשטח בכדי לסייע ולייעל את הטיפול ולהפחית את העלויות הכרוכות בו. אחד השינויים המשמעותיים שהובלנו בשנים האחרונות הוא אימוץ של תפיסה אקולוגית יותר לטיפול בשפכים, הכוללת ההתייחסות לנתוני האקלים באזורים השונים בארץ כגורם היכול לסייע לתהליך הטיפול. בנוסף, אנו מבצעים תכנון טופוגרפי של מיקום המתקנים כדי לייעל את התהליך ולהפחית את עלויות השאיבה וכו'. ההתבססות על נתוני הטבע והמקום בתכנון הטיפול בשפכים מאפשר לחקלאים לא רק חיסכון משמעותי בעלויות הכספיות של התהליך, אלא גם חיסכון במשאבים כמו זמן כ"א, ציוד ועוד.
"היום ניתן לומר שהצלחנו להגיע לסדרי גודל של 60-70 אחוזי הפרדה מ- BOD במתקני שיקוע והפרדה פנימיים במתחם הרפת, מה שמאפשר לחקלאים להוזיל משמעותית את עלויות הטיפול במים במט"ש.
"תכנון מלא של רפת מחולק לשלושה זרמים: זרם סניטרי שמקורו במשרדי הרפת, בשירותים במטבח ועוד; זרם ציוד חליבה שמקורו במים לשטיפת הכלים והציוד; וזרם הטיפול בפרש, המגיע מאזורי השהייה ומקורו בהפרדת המים מן הפרש והעברתם לנקודת יציאה ייעודית. בתכנון נכון, יש להקפיד כי נקודת היציאה לשפכי הרפת תמוקם לפני החיבור של הזרם הסניטרי, שאינו מחוייב בטיפול מקדים.
"התכנון נעשה בשלב השדרוג של רפתות קיימות או בבניית מתחם חדש, וכולל תכנון כולל של אספקת המים לרפת ופינוי המים, לרבות התייחסות לדרישות כיבוי אש וכו'. בנוסף, מומלץ לבצע סקר ותוכנית ייעודית גם בתהליך של בנייה או שדרוג של מכון החליבה בלבד. בכל מקרה, שדרוג מתקני הטיפול במים וייעול הפעילות שלהם יובילו להפחתת עלויות בטווח הארוך.
"כיום מקובלת בישראל תפיסת מרחב חדשה המאפשרת מרחבי מחייה גדולים יותר לפרות. תפיסה זו מהווה שינוי משמעותי בגודל השטח המוקצב לכל פרה, מ- 15 מ"ר שהוקצבו בעבר לשטח של 22 מ"ר ובמקומות מסויימים גם 27 מ"ר שמוקצבים היום. השינוי הזה, שנובע מתפיסה אקולוגית שהתבססה בשנים האחרונות, משפיע על רמת הצפיפות ברפת, מייעל את הטיפול בפרש, שמתייבש מהר יותר, ומאריך את פרקי הזמן הנדרשים בין פינוי לפינוי שלו. הפחתת הצפיפות משפיעה, כמובן, גם על בריאות הפרות ומפחיתה את הצורך בשימוש באנטיביוטיקה ובכימיקלים.
"עם הגדלת שטחי המחייה של הפרות, הצטמצמה גם כמות השפכים, אך יחד עם זאת, מכוני החליבה שמפיקים את רוב השפכים, מהווים אתגר כלכלי ותפעולי עבור החקלאים. מדובר בכמות של כ- 30-50 מ"ק שפכים ליום ברפת קטנה בודדת, כאשר רפתות מאוחדות גדולות יכולות להגיע גם לכמויות של 100 מ"ק ליום. ההתמודדות עם כמויות שפכים כאלה, על בסיס שוטף, מחייבת היערכות מתאימה שתאפשר לחקלאים לעמוד בהיקף העבודה ובעלויות הנגזרות ממנה.
"ביישובים בעלי מט"שים מקומיים, בעיקר קיבוצים, ניתן לתכנן את ההליך כך שטיפול הקדם של הרפת יבוצע בשטח המט"ש בבריכה ייעודית גדולה, שתקלוט את השפכים לפרק זמן שיאפשר טיפול ראשוני של הפרדה ושקיעת המוצקים, לפני העברתם להמשך טיפול עם יתר השפכים במט"ש.
"יישובים התלויים במט"ש חיצוני יושפעו באופן משמעותי יותר מהתקנות החדשות, מאחר והם יחוייבו לבצע טיפול בעלות גבוהה יותר בשפכים, בין אם לפני העברתם למט"ש ובין אם במתקני המט"ש.
"אנו ממליצים לכלול בכל מהלך של תכנון חדש או שדרוג הרפת גם מתקן לטיפול קדם מקסימלי בשטח הרפת, שכן פתרון זה יהיה תמיד זול יותר מטיפול מקדים שיבוצע במט"ש".

מהם הפתרונות הקיימים לטיפול בשפכי רפתות והאם קיימות טכנולוגיות חדשות בתחום זה?

"בתחילת הרפורמה הסביבתית ברפתות, היה עידוד לאיתור ופיתוח טכנולוגיות הפרדה שונות, אך במבחן התוצאה, רובן לא הוכיחו את עצמן כי הן הפיקו שפכים שהוסרו מהם המוצקים הקשים, אך עדיין הכילו חומרים אורגניים מומסים ברמה גבוהה מאוד, שיש קושי רב בטיפול בהם והם מהווים עומס גדול מבחינת הטיפול והתחזוקה של המתקנים. כיום נראה שבריכות השיקוע וההפרדה לפרק זמן ארוך הן הפתרון הטוב ביותר העומד לרשותנו. מניסיון שצברנו לאורך השנים אנו ממליצים על שילוב של בריכת שיקוע לשהייה ארוכה בשטח הרפת או במט"ש המקומי, לטיפול מיטבי לפני פינוי השפכים והעברתם להמשך הטיפול המקובל.
"ההפרדה בשטח הרפת מחולקת לשלוש פאזות – פאזה של הפרדת המוצקים הקלים הצפים בחלקה העליון של הבריכה ויוצרים קרום מבודד המונע התפתחות זבובים ויתושים ומשמש כמצע סינון ("עוגת סינון"), פאזה נוזלית מופרדת ופאזה של מוצקים כבדים השוקעים לתחתית הבריכה ומפונים בטיפול תקופתי.
"חשוב לנסות ולהאריך ככל הניתן את משך הזמן בין טיפולי הפינוי, כדי לאפשר שקיעה והפרדה מיטבית בין השכבות השונות. אנו ממליצים על פרק זמן של חודש ומעלה, בכפוף לתנאי מזג האוויר ומשתנים נוספים".

השינוי בתקנות והחלתן על הרפתות מטיל מעמסה כלכלית נוספת על החקלאים, האם קיים מסלול תגמולים לרפתות בגין השקעות הנובעות מהחמרת התקנות?

"בעבר היתה תמיכה ממשרד החקלאות לרפתות שביצוע פיילוט של מתקני קדם. לצערנו, כיום אין תמיכה בהשקעות לצורך עמידה בתקנות החדשות, המחייבות השקעה כספית גבוהה מצד החקלאים מבלי שיקבלו החזר בגינן, ולכן ישנה חשיבות רבה לייעול ותכנון מיטבי שיקלו על החקלאים לעמוד בתקנות האיכות וימנעו עלויות נוספות.
"כפי שציינתי, ארגון עובדי המים מעמיד לרשות הרפתנים את שירותי מדור התכנון בכדי לסייע במיצוי הפתרונות הכדאיים ביותר לטיפול בשפכים, בהתאם לנתונים הספציפיים של כל רפת ובכלים העומדים לרשות החקלאים, בשטח הרפת".

ראיינו: לואיז מדר-בשקין ודורית אורלי
הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם