שיפור איכות המים בבריכות דגים

מערכת שפותחה על ידי חברת BioFishency מטהרת את המים של בריכות דגים בתהליך יעיל וחסכוני, ומאפשרת תפוקות דגה גבוהות יותר בכמות מים נתונה. בעתיד הקרוב, עם פיתוח נוסף, המערכת תאפשר לנהל את הבריכות כמשק מים סגור

 חפציבה | צילום: אסף סולומון

 

"ענף המדגה, בכל העולם, הוא ענף 'עני' שלא יודע לשלם הרבה לטיפול באיכות המים ולכן נדרשים פתרונות יעילים בעלות נמוכה, שיאפשרו הגברה משמעותית של תפוקת הגידול תוך חיסכון מירבי במשאבים" – כך אומר לנו יגאל מגן, שיחד עם קובי לבנון הקימו בשנת 2013 את חברת BioFishency שפיתחה מערכת יעילה וקלה להקמה ולתפעול, שמטפלת במים בחוות דגים במטרה לתת מענה לצורך בהגברת התפוקה במשאבים מצומצמים, בעיקר במדינות מתפתחות, המחזיקות כיום כ- 90% מהיקף הייצור העולמי של דגי בריכות.
לבנון: "המטרה המרכזית היא להגיע לאכלוס גבוה מאוד של המאגרים והבריכות הקיימים, בכדי לנצל באופן המקסימלי את משאבי המים והשטח ובכך להוריד ככל האפשר את צריכת המים עבור כל ק"ג דגים.
כיום מגדלים בישראל בין 1-2 טונות דגים לדונם, בעוד שבאמצעות מערכות גידול מסוחררות RAS ניתן להגיע לתפוקה של 100-150 טון לדונם.
"בבריכות דגים אקסטנסיביות (בריכות עפר) איכות המים מטופלת ע"י האצות הגדלות בבריכה המספקות את החמצן למים (באמצעות תהליך הפוטוסינתזה) ומקבעות את האמוניה, בה הן משתמשות לצורך גדילה, ומומוסים אחרים. אולם כמות האצות היא תלויית משתנים כמו אור וחום ולכן מצב של מספר ימי עננות רצופים עלול לגרום לקריסת האצות בבריכה וכתוצאה מכך לעלייה בריכוז האמוניה, ירידה בכמות החמצן ותמותת הדגים.
"אחד הפתרונות הוא החלפת המים והזרמת מים טריים לבריכות, אולם בהינתן מחסור במים ועלויות מים גבוהות, השאיפה היא לייצר פתרונות טכנולוגיים חלופיים שיאפשרו תפוקות דגה גבוהות בהרבה (בריכות דגים אינטנסיביות), באותו נפח משאבים ובהשקעת עלויות נמוכות ככל הניתן".
האתגר העיקרי בגידול אינטנסיבי הוא לאו דווקא צפיפות הדגים, אלא בעיקר הצורך בשמירה על איכות המים. גידול חקלאי של דגים מבוסס על הזנה בכמויות גבוהות יותר, שתביא לתפוקה גבוהה בטווחי זמן קצרים יחסית. באופן טבעי, אכלוס צפוף יותר של הבריכות מייצר עומסים גבוהים מאוד הן של מוצקים והן של הפרשות דגים במים. הפרשות אלה מעלות מאוד את ריכוז האמוניה בבריכות ומורידות את איכות המים, דבר שמקשה על גידול הדגים במים האלה וגם על שימוש חוזר בהם בהמשך, להשקיה חקלאית או למטרות אחרות.
היבט סביבתי נוסף, המבדיל בין בריכות אקסטנסיביות לאינטנסיביות, הוא כמות הבוצה הנוצרת בבריכה. בבריכות דגים אקסטנסיביות המוצקים שבמים שוקעים לקרקעית הבריכות ונאגרים שם לבוצה המקיימת אקוסיסטם עצמאי התלוי בגורמים שונים כמו עומק הבריכה או המאגר ועוד.
אחת לכמה שנים מוציאים את הבוצה בתהליך של ניקוי הבריכה, אך המשקעים הללו הם ברמת מליחות כל כך גבוהה שלא ניתן להשתמש בהם או להטמין אותם והם בדרך כלל משמשים לדיפון הבריכות את נערמים לייבוש בצדן.

המטרה המרכזית היא להגיע לאכלוס גבוה מאוד של המאגרים והבריכות הקיימים, בכדי לנצל באופן המקסימלי את משאבי המים והשטח ובכך להוריד ככל האפשר את צריכת המים עבור כל ק"ג דגים

איך זה עובד?

המערכת של חברת BioFishency מבוססת על מתקן גלילי, המוצב לצד הבריכה. המוצקים מפונים באמצעות מסנן מכני המותקן לפני התהליך הביולוגי והמים עוברים תחילה נידוף co2 ע"י דה-גזיפייר ולאחר מכן עוברים תהליך ניטריפיקציה בו האמוניה מתפרקת לניטראט (חנקה NO3).
תהליך הניטריפיקציה מתרחש על גבי מצע מקובע ייחודי ומוגן פטנט של כדורים זעירים, בעלי שטח פנים גדול במיוחד, הצפים במים.
מצע זה מהווה בסיס להתפתחות חיידקים ניטריפיקנטים המפרקים את האמוניה. תהליך הטיפול הינו מתמשך כאשר זמן שהיית המים במיכל בתהליך הניטריפיקציה הוא שניות בודדות בלבד.
מאחר ומדובר בתהליך מתמשך, ריכוז של הניטריט במים הוא נמוך ורובו מומר לניטראט. המים המטופלים שאינם מכילים אמוניה אך מכילים ניטראט מוזרמים חזרה אל הבריכה ומאחר וגם ניטראט, בריכוזים גבוהים מאוד, הוא גורם מגביל (משני) לאיכות מים וגידול דגים, מפתחת החברה בימים אלה שלב טיפול נוסף המרחיק את הניטראט מהמים. פיתוח זה יבטל, כמעט לחלוטין, את הצורך בתחלופת מים למערכת, והבריכה תוכל להתנהל כמשק מים סגור.
מגן: "המערכת שלנו משלבת טכנולוגיות קיימות לטיפול באיכות המים בגידול אינטנסיבי מאוד, שהפכנו לאחר בדיקות היתכנות מעמיקות לנגישות ונוחות לשימוש עבור החקלאי, גם ברמת המדגה הבודד. ענף המדגה, כאמור, הוא ענף 'עני' שאינו יכול לשלם הרבה כסף בהשקעות התייעלות ולכן נדרשים פתרונות זולים שישיגו שינוי משמעותי. המערכת שלנו בעצם מחליפה את העלויות הגבוהות של הזרמת מים חדשים לבריכות בעלויות הנמוכות יחסית הנגזרות מאנרגיית השאיבה של המים מהבריכות והזרמתם חזרה, לאחר הטיפול. כיום אנחנו במצב שבו המערכת מסוגלת לחמצן במ"ק אחד של מצע כ- 30 ק"ג מזון.

כלומר, בכפוף לצפיפות הפריטים, מדובר בסדר גודל של 300-500 מ"ק בגידול אינטנסיבי וכ- 1-2 דונם בגידול אקסטנסיבי.
BioFishency" זיהתה בעצם את הפער הטכנולוגי הקיים בתחום חקלאות המים ושמה לה למטרה להטמיע טכנולוגיה מתקדמת בחקלאות המסורתית, לייעול וצמצום העלויות בחקלאות מים בעולם בכלל ובמדינות המתפתחות בפרט. מערכת ה- Mini Ras שלנו מיועדת להפוך את הטיפול במים ליעיל ומבוסס טכנולוגיה ונגיש לשימוש נרחב בתחום החקלאות היבשתי על הקרקע בסוגים שונים של מים (טריים, מליחים ומלוחים).
המערכת מסופקת בפורמט plug-and play ומאפשרת התקנה ותפעול קלים ונוחים, תוך אפיון והגדרת הצרכים, בתנאי שטח בבריכות הדגים.
"המערכת מתגברת על שני האתגרים המרכזיים בתחום חקלאות המים - זמינות מים מוגבלת והצטברות של אמוניה רעילה, המופרשת על ידי הדגים וריכוזה עולה ככל שגדלה צפיפות הפריטים בשטח הגידול.
כיום ישנו ריכוז מאמץ באיתור ושילוב טכנולוגיות שייעלו את גידול הדגים ויאפשרו לגדל כמות גדולה יותר של דגים תחת אותה כמות משאבי מים ושטח. בנוסף, ישנו מהלך, גם בישראל עם קבלת ההחלטה על רפורמה סביבתית בבריכות הדגים, לטפל במי הפלט של בריכות דגים ולטייב את איכות המים בבריכות ואיכות המים הנפלטים מהן. כדי לעשות זאת צריך למצוא דרך, לצד הזרמת החמצן, המתבצעת כיום בבריכות, גם לנקות את המים מהחנקות ומהמוצקים, שמקורם בהכנסת מזון לבריכות ובהפרשות הדגים, ולהחזיר את המים המנוקים לבריכה".

המערכת בעצם מחליפה את העלויות הגבוהות של הזרמת מים חדשים לבריכות בעלויות הנמוכות יחסית הנגזרות מאנרגיית השאיבה של המים מהבריכות והזרמתם חזרה, לאחר הטיפול

 המערכת של BioFishency פועלת במספר רב של אתרים, בארץ ובחו"ל, ביניהם בבריכות דגים בכפר מסריק ובלוחמי הגטאות, בתחנת המחקר דור, בחוות גידול דגים ושרימפס בבנגלדש, בהודו, באינדונזיה, בקונגו ואפילו בעירק. מגן: "אנחנו משנעים את המערכת כולה מכאן ומתקינים אותה בעצמנו בכל אתר.
המכשור הוא פשוט ונגיש, בכדי לאפשר הטמעה קלה שלו והתאמה מירבית לטכנולוגיות הקיימות במתקנים המקומיים.
ההטמעה היא כל כך פשוטה, שאת המערכת בעירק, מסיבות מובנות, העברנו דרך ירדן ואת ביצוע ההתקנה ליווינו דרך הוואטסאפ. "הנתונים שאנחנו מקבלים מהאתרים השונים בהם פועלת המערכת הם של ירידה בצריכת המים של עד 85% ו -2.5 עלייה בתשואה. אם כיום מקובל לייצר ק"ג דגים בצריכה של כ-6 מ"ק מים, אנחנו מגיעים לתוצאות צריכה של 0.5-1 מ"ק מים לק"ג דגים". כיום עומדת BioFishency בפני סבב גיוס הון ראשון בהיקף של מיליון דולר, לשם כניסה לשוק הסיני.
לבנון: "השוק בסין הוא שוק ענק ומעבר להשקעה כספית, המהלך הזה דורש מאיתנו הרבה מאוד אומץ. תנאי הרגולציה והפיקוח שם הם נמוכים מאוד ביחס למה שאנחנו מכירים בארץ, עד כדי כך שבארוחות עסקיות שם דואגים המארחים המקומיים שלנו להבהיר שהדגים המוגשים הם 'לא דגים סיניים' כיוון שהם מודעים לבעיית האיכות של הדג המקומי. מבחינתנו יש כאן פוטנציאל עסקי אדיר לטכנולוגיות שלנו ואנחנו בדרך לממש אותו".

על החברה ומקימיה

BioFishency הוקמה ב-2013 במסגרת החממה הטכנולוגית מופת, שהפכה מאוחר יותר לחממת טרנדליינס אגטק, בבעלות קבוצת טרנדליינס.
יגאל מגן הוא בוגר המכללה הימית לישראל במכמורת ולשעבר מנהל תחנת המחקר דור ומנהל תחום חקלאות המים באגף הדיג במשרד החקלאות עסק במסגרת תפקידו בהקמת מתקנים מתועשים לגידול דגי מאכל. כאשר הצטרף לארגון USAID – ארגון הסיוע הבינלאומי - יישם את הידע והניסיון שלו להקמה וניהול של פרויקטים ברמה הארצית במדינת גיאנה הבריטית שבדרום אמריקה, שם פעל לבנייה מאפס של תחום חקלאות המים ובייעוץ לפרויקטים נוספים בין היתר במדינות אפריקה.
קובי לבנון, בוגר הפקולטה לחקלאות ברחובות, החל את דרכו בתחום בחוות כלובי הדגים באילת והיה שותף להקמת חברת "הר סוף" שייצרה למעלה מ-1000 טונות דגי דניס מדי שנה לשוק הישראלי. לבנון המשיך לפרויקט ניסיוני באגודת המים אפיקי מים בעמק המעיינות, שם היה שותף בפיילוט לגידול אינטנסיבי של דגים במערכות סגורות.

הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם