בונים את הדור הבא של התעשייה והאקדמיה בתחום המים

"בעידן האינסטנט האינטרנטי חשוב מאוד להטמיע בחינוך את היכולת לבצע תהליך ממושך ומעמיק של מחקר אקדמי. עבור בני הנוער של היום, זוהי הכנה חיונית לעתיד". כך אומרת הלנה טננבאום, המובילה את פרויקט תחרות פרס המים של שטוקהולם לנוער בישראל

 

הלנה טננבאום

מאז 2004 - לצד עבודתה כמורה לאנגלית בביה"ס שרת בנתניה – מובילה הלנה טננבאום את פרויקט תחרות פרס המים של שטוקהולם לנוער בישראל, החל מחשיפת התכנית בבתי הספר, גיוס משתתפים מבין התלמידים והמורים וליווי החוקרים הצעירים לאורך כל שלבי העבודה, תוך סיוע בעיצוב החומרים הוויזואליים, הכנת הזוכים לעמידה מול קהל והצגת המחקר בשפה האנגלית בפני צוות השופטים והתמודדות עם שאלות, ואפילו סימולציה של הכרת כללי הטקס, הנערך בסטנדרטים אירופאים ובמעמד נציגי בית המלוכה השבדי.
בשנת 1998 זכה פרופ' גדעון דגן, פרופסור אמריטוס בבית הספר להנדסה מכנית, בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד (2006) וחתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי כדור הארץ וחקר האטמוספירה לשנת תשע"ג, בפרס המים של שטוקהולם. מדובר בתואר מקביל לפרס הנובל, המוענק מדי שנה לאישים וגופים שפעילותם תרמה לשימור מקורות המים בעולם ולהגנתם ולשיפור תנאי אספקת מים, שתרם לבריאותם ולרווחתם של תושבי כדור הארץ ולמערכת האקולוגית שלו.
הפרס מוענק לזוכה בוועידת שבוע המים של שטוקהולם בחודש אוגוסט. בטקס הנערך בבית העירייה של שטוקהולם, במעמד בית המלוכה השבדי. במהלך הוועידה מוענקים מדי שנה גם פרסי המים של שטוקהולם לחוקרים צעירים ולתעשייה, על ידי מכון המים הבינלאומי של שטוקהולם.
פרופ' דגן, שהתבקש כחתן הפרס לנאום בכנס הצעירים, הופתע לגלות כי למרות האתגרים רחבי ההיקף עמם מתמודד משק המים בישראל ולמרות המחקר הפורה המתקיים בארץ, לקידום פתרונות בתחום שימור, איתור ויצירת מקורות מים, ישראל אינה לוקחת חלק בכנס ובתחרות לנוער.
מיד עם חזרתו ארצה לקח על עצמו פרופ' דגן להוביל את הפרויקט בארץ ורתם לנושא את הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, המעניקה חסות לתחרות ואת קרן ראקל ומנואל קלצ'קי שתרמה סכום חד פעמי של 300,000$ שהפכה לקרן צמיתה שפירותיה מיועדים למימון הנסיעה לתחרות הבינלאומית והפרסים המשניים. כתוצאה מכך, מאז 2000, יוצאות משלחות נוער ישראליות לתחרות המים הבינלאומית בשבדיה ומציגות מחקרים ועבודות בתחום.
טננבאום הצטרפה לתכנית כבר בשנותיה הראשונות, מתוך הכרת החשיבות של הטמעת התהליך המחקרי בקרב התלמידים, כבר בגילאים צעירים. התחרות הארצית, המיועדת לבני נוער בכיתות ט'-י"ב (14-19) נושאת 4 פרסים שהראשון בהם הוא ייצוג המדינה בתחרות הבינלאומית המתקיימת מדי שנה באוגוסט וכן מלגה לשנת לימודים באוניברסיטת ת"א, לזוכים שיתקבלו ללימודים באחת הפקולטות. "המטרה שלנו בתכנית לצד ייצוג מכבד של מדינת ישראל בתחרות בינלאומית יוקרתית היא הצלילה של התלמידים, כבר משלב מוקדם, לעולם המחקר והטמעה של גישות מחקריות. זה בסיס שמיועד להוביל אותם בהמשך ללימודים אקדמיים בתחומים שונים הקשורים לתחום המים ובכך לייצר למדינה שכבה עתידית של חוקרים ומדענים עם זיקה לנושאי מקורות המים ושימורם.
"אנחנו שואפים לבנות את הדור הבא של התעשייה והאקדמיה בתחום המים, לעודד מודעות לנושא המים ולאתגרים העצומים שהוא מציב בפני הקהילה הבינלאומית כולה ולהנחיל, גם לתלמידים וגם לצוותי ההוראה, תרבות של מחקר כבר בבית הספר, תרבות שכיום עדיין אינה מפותחת מספיק בארץ. המשתתפים שלנו מתחילים משלב הרעיון והנחות הבסיס למחקר, דרך עבודה מעמיקה וניסויים בתוך בית הספר או במתקנים חיצוניים, בליווי ובהנחיה של מורה מצוות בית הספר ועד להכנת הכלים הוויזואליים ורכישת מיומנויות של עמידה מול קהל והצגת המחקר בפני השופטים והשתתפות בטקס רשמי במעמד בית המלוכה השבדי.

המטרה שלנו בתכנית, לצד ייצוג מכבד של מדינת ישראל בתחרות בינלאומית יוקרתית, היא הצלילה של התלמידים, כבר משלב מוקדם, לעולם המחקר והטמעה של גישות מחקריות

"כיום ניגשים לתחרות כ- 100-130 תלמידים מדי שנה, המגישים כ- 50-60 עבודות שמחצית מהן עבודות מחקר מקיפות והמחצית השנייה הן עבודות בהיקף קטן יותר, המוגשות כעבודות חקר במסגרת פרויקטי הערכה חלופית בבתי הספר. חשוב לנו להראות לתלמידים שנושא המים יכול להיות בעל השלכות כמעט על כל תחום במערכת הלימודים שלהם ולהשתלב כבסיס לעבודת חקר בלימודי התנ"ך, ההיסטוריה, הגאוגרפיה, האזרחות, לצד העבודות המדעיות גרידא.
"התחרות הבינלאומית בשבדיה מתקיימת מדי שנה בסוף אוגוסט והעבודות המשתתפות נשלחות כבר בתחילת יוני. לכן, אנו מקיימים את שלב הגמר של התחרות הארצית באמצע מאי והעבודות נשלחות אלינו עד סוף חודש מרץ. השנה קיבלנו כ-35 פרויקטי מחקר, מתוכם 12 יעפילו לשלב הגמר לאחר בדיקת צוות אנשי מקצוע ברשות המים, בראשותו של ד"ר אמיר גבעתי, שמלווים את התחרות מראשיתה. העבודות מדורגות ע"י הבוחנים בחלוקה ל-4 תחומים מרכזיים – מו"פ, טכנולוגיה ויזמות, חברה ורוח ועבודות קטנות. גמר התחרות הארצית יתקיים השנה ב- 17 למאי והזוכים יטוסו לתחרות הבינ"ל.

"את גמר התחרות אנו עורכים תמיד במעמד שגרירי שבדיה בישראל, שמקפידים ללוות אותנו ולהגיע מדי שנה לאירועי התכנית. צוות השופטים, בראשות פרופ' גדעון דגן מורכב מחוד החנית של אנשי המקצוע, בתחומים שונים: ביולוגים, הידרולוגים, גיאולוגים, חקלאים, מהנדסים וכו'. השופטים פוגשים את המתחרים בקבוצות קטנות, לשיחה פתוחה ושאלות באווירה נינוחה, המאפשרות להם להתמודד בצורה מיטבית עם הצגת המחקר ושאלות השופטים.

"אחד הדברים המרכזיים שאנחנו מחפשים הוא יצירתיות ורלוונטיות לשטח – האם יש או אין פתרונות קיימים אחרים. אנחנו בודקים מה עומק המחקר, מהי רמת המקצועיות של ההצגה והאם הפתרונות ניתנים ליישום. השיפוט הוא ענייני לחלוטין ואין בו שום שיקולים זרים. כל תלמיד או קבוצת תלמידים מכל מין, מגזר או שפה, יכולים לגשת לתחרות, להתמודד, להגיע לגמר ואף לזכות.
"במהלך השנים בהן השתתפו משלחות ישראליות בתחרות פרס המים לנוער, ישראל נמצאת תמיד בחמישייה המובילה מבין 30 המדינות המשתתפות וכבר זכתה שלוש פעמים בציון לשבח על פרויקטים ששלחנו. מעבר לכך, החשיפה לחברות וגופים עסקיים בתחרות, יוצרת מצב שבו יש עניין לקחת את הרעיונות שלנו, לייצר מהם עבודה וליישם אותם בשטח.
"אחד המחקרים שהצגנו, היתה עבודתם של סטס רזניקוב, רותם בן-דוד וחן זמוסטיאנו, מביה"ס אורט פסגות, בכרמיאל שפיתחו פתרון מיידי לדליפות נפט בים וביבשה, בכדי למנוע נזקים אקולוגיים בהיקף גדול. הם פיתחו תכנה שמזהה שינויים ברף הנפט במיכלי האחסון ובמקרה של ירידה חריגה ברמת החומר, משחררת כדורים מיוחדים הנשאבים לחור בצנרת או במיכל וסותמים אותו. בנוסף, המערכת כוללת בקטריות ייחודיות המאוחסנות בין המיכלים, לצד אבקת הזנה מתאימה, ובמקרה של דליפה, משתחררות ומתפתחות. הבקטריות ניזונות מהנפט ומכלות אותו וכך מונעות זיהום.
"התלמידים הציגו את הפרויקט בתחרות בשבדיה ובהמשך גם בתערוכת WATEC בארץ. במקרה, הגיע לתערוכה נציג מפולין שחיפש פתרון לבעיה ספציפית של זיהום מים בנהר מקומי. הוא רצה לדעת אם המערכת תעבוד גם במים מתוקים וכתוצאה מהמפגש, התלמידים חזרו לשולחן העבודה ופיתחו עבורו פתרון ייעודי.
"אחת הבעיות שאנחנו מתמודדים איתה היא הצורך בהצגת מחקרים שכבר יושמו בפועל בשטח והציגו תוצאות. זה מציב אותנו בעמדת נחיתות מול מדינות אחרות, כי היישום מגיע בדרך כלל בשלב מתקדם יותר במחקר. בעוד שבארה"ב למשל, הפרויקטים המוגשים לתחרות נפרשים על פני חמש שנים, אנחנו מוגבלים לשלוש שנים לכל היותר שלאחריהן התלמידים מתגייסים לצבא ולא יכולים להמשיך במחקר ולכן הרבה פעמים הפרויקטים לא מבשילים לשלב היישום בשטח.

"בשנת 2009 לדוגמה, אמילי אלחכם מבי"ס אהל שם ברמת גן פיתחה חיישן על בסיס ננו חלקיקי זהב, שניטר רעילות אקוטית במים. מעבר לזכייה בארץ היא קיבלה גם אות ציון לשבח בשבדיה ולמרות שרצתה להמשיך את המחקר, היא נאלצה לוותר עליו כשהתגייסה לצה"ל. היא שירתה ביחידה מובחרת וכשהשתחררה מהצבא נושא המחקר שלה כבר לא היה רלוונטי. נכון שהיום היא דוקטורנטית מבטיחה בכימיה, אבל לנושא הזה ולתחום המים בכלל, היא כבר לא תחזור וחבל.
"לאחרונה נפגשנו עם עודד דיסטל, מנהל תכנית ה- NewTech במשרד הכלכלה המלווה את המיזם כבר שנים רבות, בכדי לקדם אפשרות של הכרה בתלמידים שיעמדו בקריטריונים מסויימים, כ'מדענים מצטיינים' כמקבילה לספורטאים מצטיינים הזוכים לתנאי שירות שמאפשרים להם להמשיך בפעילות הספורטיבית שלהם במהלך השירות הצבאי. הכרה כזו תעודד תלמידים האלה להמשיך את רציפות העיסוק במחקר וזהו, כמובן, גם אינטרס שלנו, כמדינה, למצות את היכולות של הצעירים האלה ולהבטיח את דור ההמשך של המחקר בתחום המים". אחד הדברים המדאיגים את טננבאוםה הוא הצורך להגדיל את מקורות המימון של התכנית.

אחד הדברים המרכזיים שאנחנו מחפשים הוא יצירתיות ורלוונטיות לשטח. אנחנו בודקים מה עומק המחקר, מהי רמת המקצועיות של ההצגה והאם הפתרונות ניתנים ליישום

"מכיוון שאין פן עסקי לפרויקט, אנחנו נסמכים על תרומות של גופים שלקחו על עצמם לתמוך בתכנית מתוך הכרה בחשיבות שלה, כמו פרופ' דגן ואוניברסיטת ת"א וכמו קרן ראקל ומנואל קלצ'קי, רשות המים, Israel NewTech, וה- JNF USA, שהקדישו את תרומתם לזכרו של זאבי כהנוב ז"ל (מענק שעומד להסתיים בתום השנה) וגורמים נוספים שמלווים אותנו לאורך השנים ואנחנו תקווה שימשיכו לעשות זאת גם בעתיד. בנוסף, אנחנו מחפשים כל הזמן גופים נוספים שיצטרפו לפרויקט החשוב הזה ויעזרו לנו להרחיב אותו.
"אנחנו רוצים להגדיל את מערך ההדרכות שלנו למורים, לאפשר יותר מלגות לתלמידים ולהגיע לעוד ועוד בתי ספר בכל הארץ, כדי להעשיר את תחום מחקר המים בישראל ולעודד יצירתיות, יזמות וחשיבה מחקרית, בסטנדרט הגבוה ביותר, בתחום המים ובכלל, בקרב הנוער. היום חלק גדול מהעבודות שלנו נושקות לטכנולוגיה המתקדמת ביותר ונסמכות על אפליקציות סלולריות ועל עולם ה- (IOT Internet Of Things), אבל גם בעידן האינסטנט שאנחנו חיים בו כיום, חשוב מאוד להרגיל את התלמידים גם לתהליך הממושך והמעמיק של המחקר האקדמי.
"חלק מהיתרונות של התכנית היא שהמשתתפים שלנו נחשפים לבעיות ואתגרים שאינם בהכרח מאפיינים את משק המים הישראלי. כך למשל, בעוד שאנחנו מתמודדים עם מחסור במים והצורך בייצור מקורות מים חדשים וטיפול בהשבת מים, במקומות רבים בעולם אחת הבעיות החמורות ביותר היא תהליך הפשרת הקרחונים והסכנה העתידית של הצפות מאסיביות בעקבות ההתחממות הגלובלית מחד והנגשת מים ראוים לשתייה, סניטציה והחינוך להגיינה במדינות העולם השלישי.
"השבדים מובילים בשנים האחרונות תהליכים של יצירת פלטפורמה משותפת של בוגרי התחרות, כך שיוכלו לקיים ביניהם תהליכים הדדיים של התייעצות, שיתופי פעולה, השמה ועוד. אפילו גייסו לאחרונה קרן מקומית שייעודה לתמוך בבוגרי התחרות שירצו לפתח את הרעיונות שלהם הלכה למעשה וצריכים את התמיכה הראשונית. חשוב לציין שחלק מהבוגרים תופסים כיום עמדות מפתח חשובות במדינותיהם וזה בסיס חשוב וחיוני לפתרון בעיות גלובלי בתחום".

בין המחקרים שייצגו את ישראל בתחרות פרס המים לנוער בשטוקהולם במהלך השנים:

  • 2015 - סטס רזניקוב, רותם בן-דוד וחן זמוסטיאנו, "אורט פסגות", כרמיאל: "פתרון ביולוגי לבעיה אקולוגית ובהמשך פילטר ביולוגי"
  • 2013 - נועם אריה-נשיא ויערי ויגדור, "עירוני ד' ע"ש רבין", אשקלון: "אברגרין - פיתוח מערכת בקרת השקייה ירוקה", בהנחיית גיא טמיר מחברת אינטל. זכו בציון לשבח בתחרות העולמית בשבדיה.
  • 2010 - נריה שטרו וגל אורן, ישיבה תיכונית "תורה ומדע" ליד מכון "לב", ירושלים: "AQUASTOP – שעון מים עוצר נזילות" בהנחיית דוד גלמן
  • 2009 - אמילי אלחכם, בית הספר "אהל שם", רמת גן: "רשתות של ננו גבישים מתכתיים כחיישנים כימיים למזהמים במים" בהנחיית פרופ' גיל מרקוביץ'. אות ציון לשבח (פרס שני)
  • 2008 - גיא הולדנגרבר, ניצן בן-נון ועידן דכנר, בית הספר "מעיין שחר", קיבוץ עין שמר: פיתוחי פלנקטון ליישום תא גידול ימי אוטונומי על היבשה, במטרה למנוע את זיהום המים עקב כלובי הדגים ומניעה של הכחדת זני דגים" בהנחיית ראובן דינוביץ ואהרון רזנוב
הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם