שומרים על הירוק

למרות מחירי המים הגבוהים, היום כבר אין סיבה לייבש שטחי גינון ציבורי. תוכנית שפותחה על מדור תכנון בארגון עובדי המים מאפשרת לשמר את השטחים הירוקים תוך חיסכון ניכר בכמויות המים ובעלותם

רונית שרון

ההתיישבות הכפרית, מתחילת דרכה, ביססה את הנוי המשותף כאחד המאפיינים המיוחדים והבולטים שלה. שטחי המדשאות והגינון הציבורי שמשו לעתים קרובות לקיום אירועים חברתיים, טקסי חגים, התכנסויות וכאתרים בהם פרחו חיי הקהילה הרשמיים והבלתי רשמיים של היישוב.
השטחים הפתוחים והירוקים ביישובים הכפריים והעירוניים הם בעלי חשיבות מכרעת לא רק בשימור הנוף וביצירת שטחי התכנסות לחיי קהילה. כ"ריאות ירוקות", הם תורמים לאיכות הסביבה ומשפיעים לא רק על חיי תושבי היישוב עצמו, אלא לכלל אזרחי המדינה.
בשנים האחרונות, הולכים מחירי המים לצריכה הביתית ומאמירים מדי חצי שנה, הן בהתיישבות הכפרית והן בתחום העירוני וגובים מחיר כבד גם מהצביון הנופי הירוק של יישובים אלה. בהתיישבות הכפרית, נהוג היה להשקות את הגינון הציבורי במחיר המשלב בתוכו תעריף ביתי ותעריף מים חקלאיים כך שהעלות הממוצעת הייתה סבירה למדי, אולם בגלל מדיניות הצמצום בשימוש במי חקלאות לצרכי גינון, בשל קיצוץ מכסות המים ועליית המחירים, הלכה והתרחבה מגמה מדאיגה של ייבוש שטחים אלה, בשל עלויות ההשקיה הגבוהות. כיום אנו עדים לייבוש שטחי גינון נרחבים ובשל כך להצהבה של הסביבה הירוקה והמטופחת בשל מחירי המים הגבוהים.
בשנים האחרונות השיק מדור תכנון בארגון עובדי המים פרויקט חדש - תוכנית "שומרים על הירוק" - ארגז כלים מלא לתכנון, הדרכה ופיקוח של פרויקטים לצמצום ההשקיה ופתרונות מים בתחום הגינון הציבורי לשימור ופיתוח הנופים הירוקים, בהתאם לצרכים הקיימים והעתידיים ביעילות ובחיסכון של עלויות ומים. את הפרויקט מובילה רונית שרון, הנדסאית אדריכלות נוף שהחלה את עבודתה בארגון עובדי המים בשנת 2010.
הרקע והידע שהביאה עמה שרון, יחד עם הניסיון רב השנים שנצבר במדור התכנון בארגון, אפשרו למדור לפרוש את שירותיו לתחום חדש והוליד את התוכנית, שהרעיון בבסיסה הוא מציאת פתרונות חלופיים לייבוש שטחי הנוי הציבורי בהתיישבות הכפרית. כחלק מהתוכנית, נוספו לתכנון והתאמת מערכת המים היישובית להפחתת כמויות ההשקיה ותוכנית של שימוש מיטבי במים הזמינים, גם תכנון ועיצוב הנוף הציבורי ביישוב והתאמתו לתנאי האקלים ולצרכי הקהילה. 

מה לארגון עובדי המים ולתכנון נוף?

שרון: "תוכנית 'שומרים על הירוק' נולדה מתוך המפגש של אנשי הארגון עם השטח ועם הצרכים שעלו ממנו.
לאורך כל השנים ארגון עובדי המים יצר לעצמו זיקה חזקה מאוד לנושא ההתיישבות החקלאית בישראל.
משבר המים והעלויות המתמשכות במחירי המים גבו מחיר כמעט מיידי משטחי הנוי הציבורי בהתיישבות הזו.
הרעיון שעומד מאחורי התוכנית הוא ליצור שירות של פרויקטים בתחום הגינון ועיצוב הנוף, מתוך רצון לסייע לישובים לשמור על הצביון המאוד ייחודי שלהם".

מדיניות הצמצום בשימוש במי חקלאות לצרכי גינון, קיצוץ מכסות המים ועליית מחיריהם, הביאו להרחבת המגמה המדאיגה של ייבוש שטחי הגינון הציבוריים ביישובים הכפריים, בשל עלויות ההשקיה הגבוהות

"ישנם ישובים רבים שפשוט סגרו את הברז על השקיית הגינון הציבורי"

שרון מדגישה, כי המטרה החשובה ביותר היא לעמוד בעלויות הגבוהות מאוד של המים כיום ועדיין לשמור על הנוף הירוק של היישובים הכפריים: "ישנם ישובים שלמים בעיקר באזור שמדרום לקו מיעוט המים (אשקלון-ניצנים ודרומה) שבהם רואים שטחים שלמים שהיו ירוקים וחיים והיום עומדים עזובים ומצהיבים כי עלות ההשקיה שלהם היתה גבוהה מדי ופשוט סגרו את המים.
"חשוב להבין שלאורך השנים היישובים הללו עברו שינוי מאוד גדול ולא תמיד נעשתה התאמה של שטחי הנוי הציבורי לשינוי הזה. למשל, אם פעם היו בקיבוצים שטחי התכנסות גדולים מאוד, כמו מדשאות ששטחן הגיע גם ל-120 דונם, היום, עם השינויים שעוברים על התנועה הקיבוצית, כמות התושבים ואופי היישוב כבר מצריכים פחות שטחים כאלה ולכן אנחנו מבצעים תאמה של התכנון לצרכים המשתנים ובכך מונעים הצהבה או ייבוש של שטחים. הקו המנחה של תכנון הנוף הוא העבודה על בסיס הקיים. התוכנית אינה מיועדת להחליף את הנוף הקיים, שהוא תולדה של שנים של טיפוח, אלא לבסס עליו את השינוי, תוך התאמה להווה.

"תוכנית 'שומרים על הירוק' כוללת מיפוי מלא של האופי האקלימי באזור, של הצמחייה הקיימת והצרכים הנוכחיים והעתידיים וכן סקר של מערכת ההשקיה ובחינת שטחי הגינון הציבורי שעליהם אנחנו מתכננים לעבוד ולאחר מכן תכנון מקיף של הגינון וההשקיה בשטחים אלה תוך צמצום והקטנה של חלקים שהם צרכנים גדולים של מים. אנחנו בודקים את הפונקציונליות של השטח – למה הוא משמש מבחינת היישוב ובונים תוכנית גינון שתתאים למטרת השטח ולתנאים הקיימים.
"אם עד עכשיו מערכות ההשקיה בגינון נבנו בעיקר על השקיה לפי זמנים, יצרנו פה מהפכה שהעבירה את ההשקיה לכזאת המבוססת כמות, או צריכה. אנחנו למעשה בוחנים את צריכת הצמחים השונים, אופי הקרקע, כמות האידוי באזור, גילאי הצמחייה ופרמטרים נוספים, ועל בסיס זה מחשבים את הכמות הנדרשת להשקיה בכל שטח. אנחנו מאפיינים את מערכות ההשקיה בגינון ואופן הפעלתה תוך הבחנה בין מערכת פשוטה, המתוכננת על-פי זמני השקיה, למערכת חכמה, המתוכננת על-פי כמויות מים נדרשות. התוצאה היא פתרון הנדסי, טכני ונופי המבוסס על מערכת ממוחשבת ומדויקת, המתוכננת על-פי כמויות מים נדרשות ומספקת רשת בקרה רציפה שתאפשר קבלת נתונים שוטפים על תפקוד המערכת ויעילותה".
התוכנית נועדה להבטיח את אספקת המים לחלקות המגוננות מבחינת שליטה בתוכניות ההפעלה, כאשר כל תוכניות ההשקיה מועברות לתכנון על פי כמות המים המיועדת לכל חלקה ולא על בסיס של תכנון זמני ההשקיה. בכל ראש מערכת גינון מותקן מד מים והשליטה על ההשקיה על ידי מדידת כמויות המים מאפשרת לדייק בכמות הנדרשת, וכן לקיים בקרה שוטפת על הספיקה בהתאם למספר הממטירים או הטפטפות בכל הפעלה. במקרה של פריצה, המערכת מזהה ונועלת את ההשקיה ובמקרה של תקלה בסגירת או בפתיחת המגוף – נשלחת התרעה. המערכת מאפשרת את ניהול כמויות המים בהתאם למקדמי ההגנה, צרכי הצמחים, אזור אקלימי מהם נגזר ההחזר היומי של מים ועל ידי כך מגיעים לחסכון רב במים לעומת השקיה על בסיס זמן בלבד.

התוכנית מבוססת על 3 מרכיבים עיקריים:

  • פתרון הנדסי - סקר מערכות מים להשקיית הגינון - מיפוי מצב קיים.
  • פתרון בקרתי ממוחשב - תכנון מחדש של מפרטי ראשי מערכת השקיית הגינון, כולל אוטומציה חדשה ותכנון טבלאות ההשקיה הממוחשבות, על בסיס כמותי ותוך חישוב ספיקות ומקדמי הגנה.
  • פתרון נופי - תכנון נוף מתאים, המבוסס על צמחייה קיימת וחדשה, תוך הערכה מחודשת של צרכי היישוב בפונקציות הגנניות.

שרון: "על מנת להתאים את כמויות המים הנדרשות לכל גידול כך שיהיו חסכניות אך מספיקות, יש להתחשב במקדמי ההגנה הכוללים:

  • הערכת התאדות יומית מגיגית במ"מ (על פי נתוני השרות המטאורולוגי)
  • מקדם הגידול (כמות המים שיש להחזיר לקרקע על פי סוג הגידול, בליטרים)
  • תדירות השקיה (המרווח בימים בין סבבי ההשקיה)
  • גודל השטח (במ"ר)
  • האזור בארץ
  • סוג הקרקע

"בכדי לתת מענה למקדמים אלה, התוכנית מבוססת על נוסחאות ייעודיות לחישוב כמויות המים והספיקות בהתאם למקדמי ההגנה השונים, להבטחת חיסכון ויעילות מרביים.
"מדובר בפתרון המשלב בין יכולות הארגון בתחום ההנדסי והגנני, המעמיד לרשות הלקוחות מערכת השקיה מדוייקת ומדייקת הן באופן ההשקיה והן בשיטת ההשקיה. המערכת מתחשבת בצרכים הציבוריים ובתנאים האקלימיים, כאשר המתכננים למעשה מבצעים התאמה טכנולוגית בליווי תכנון הנדסי, תכנון נופי חדש תוך שימוש בצמחייה קיימת והתאמת מינים חדשים והוספת חיפויים, מדרכים ופתרונות נוספים לצמצום השטח המושקה וייעול השימוש במים, לצד שמירה על צביון כפרי וירוק".

איפה את רואה את היתרונות שלכם, לעומת משרדי תכנון אחרים?
"כמי שעבדה שנים רבות בתחום תכנון ועיצוב גינות ונוף, אין לי ספק שהשילוב שמציע הארגון בין אנשי מקצוע מתחומים שונים, שכל אחד מהם 'חי' את התחום שלו והוא בעל ניסיון גדול בהתמודדות מעשית עם מגוון נושאים בשטח, הוא הבסיס הטוב ביותר לתוכנית כמו 'שומרים על הירוק'.
היכולת להיעזר בידע המקיף ובמומחיות שנצברו במדורים השונים של הארגון לאורך השנים, מאפשר לנו לתת חבילה מאוד יסודית ומקצועית ללקוחות שלנו, כאשר המטרה העיקרית שלנו היא "לתפור" לכל ישוב או רשות, תוכנית ייעול, חיסכון ותכנון עתידי, שהיא ייחודית לצרכיהם".
שרון מתארת את השינוי שעוברים היישובים במסגרת "שומרים על הירוק": "בכל קיבוץ או ישוב, שמתחיל את העבודה לפי התוכנית, רואים פתאום תנועה, עשייה, התחדשות. האנשים ביישובים האלה התעייפו מהנוף המתיישן, המתייבש ופתאום הם רואים רוח חדשה ויצירתית, שינוי וצמיחה. אזורים שעמדו מוזנחים ויבשים הופכים לפינות חמד חדשות, לגני שעשועים, למקום בילוי משותף. זה נותן דחיפה גדולה מאוד לשינוי בהמון תחומים נוספים כמו תרבות, חיי קהילה ועוד. אני מאמינה שההשפעה שלנו היא לא רק במראה, אלא בתחושה של היישוב כולו".

תוכנית "שומרים על הירוק" אינה מיועדת להחליף את הנוף הקיים, שהוא תולדה של שנים של טיפוח, אלא לבסס עליו את השינוי, תוך התאמה להווה

לא רק ביישובים חקלאיים

"שומרים על הירוק" אינה מיועדת רק ליישובים החקלאיים. על פי נתונים שפרסם המשרד להגנת הסביבה בשנת 2008, במדריך לתכנון שטחים ציבוריים פתוחים בערים, בישראל ישנה כמות נמוכה של הקצאת שטחים פתוחים עירוניים, ביחס למקובל בעולם המערבי. המדריך מדגיש כי גם בסביבה העירונית ישנה חשיבות רבה לקיומם של שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים), התורמים רבות לאיכות החיים של התושבים, יוצרים מאפייני מקום וגיוון בנוף המרחב הבנוי, תורמים ליצירת אקלים נוח ומספקים אזורי נופש ופעילות לשעות הפנאי.
בחודש אוגוסט 2014 החל מבצע "צוק איתן" אשר במהלכו סבל קיבוץ נחל עוז באופן יומיומי ממטחים כבדים של ירי רקטות ופצמ"רים. ב-23 באוגוסט 2014 היישוב פונה כמעט לחלוטין מתושביו. בתום מבצע "צוק איתן" חזרו תושבי הקיבוץ לביתם והחלו בבניית תוכנית לשיקום ההריסות שהתגלו בתשתיות הקיבוץ, במבנים ובשטחי הגינון הרבים. ארגון עובדי המים קיבל לידיו את תכנון תשתיות הגינון הציבורי משלב סקר ההשקיה, דרך תכנון מערכות ההשקיה החדשות על בסיס כמויות המים ועד לתכנון הנופי החדש.
שרון: "העיקרון המנחה בתכנון הנוף החדש הסתמך על הנוי ההתיישבותי הישן/הקיים, במטרה לשמר ולחדש את הצביון הירוק שאיפיין את הקיבוץ מתחילת דרכו. מתוך הסקר ההנדסי, בוצעו אבחון מחודש והגדרה מחודשת של צרכי היישוב בפונקציות הגנניות. תכנון חלופות גנניות חדשות לאזורים שנבחרו כגון הקטנת מדשאות ושיחיות והחלפתם בחורש טבעי, חיפוי אורגני, שזרוע זרעים של פרחי בר ריצופים, טבע דומם וכד'.
"תכנון הנוף החדש בנחל עוז כלל צמצום מדשאות, הרחבת שבילי ההליכה והגינון לאורך השבילים. תוספות של עצי חורש רבים שביניהם שיחיות של צמחייה מתאימה אקלימית וחסכנית במים. עצי החורש החדשים הצטרפו לעצים הרבים הקיימים בקיבוץ והצליחו לשמר את הנוף המוצל והקריר החשוב כל כך באזור זה של הארץ ועקרון השבילים המגוננים נשאר כמו בעבר. "בימים אלה מיושם פרויקט 'שומרים על הירוק' במגוון יישובים בארץ, ביניהם אופקים, נבטים, נתיב העשרה, תאשור, דקל, כפר עזה, סלעית ואחרים, שכבר בחרו לנצל את הידע והניסיון של מחלקת התכנון שלנו וקיבלו תוכנית ייחודית לצרכי היישוב.
מדובר בחסכון משמעותי ביותר הן בעלויות ההשקיה והן במים כמובן, ואני מקווה שנראה ישובים נוספים מצטרפים ליוזמה הברוכה הזו".

על מדור התכנון
מדור תכנון בארגון עובדי המים מספק שרותי תכנון מערכות לאספקת מים ולפינוי שפכים ברשויות המוניציפאליות וביישובים הכפריים וכן ייעוץ ותכנון בהנדסה סביבתית, תסקירי השפעה על הסביבה, תכנון מערכות מים וקולחים לחקלאות ותכנון מערכות השקיה, פתרונות הידרולוגיים, סכמת ספיקות ולחצים, תוכנית HTP (גובה, טופוגרפיה, לחץ) על פי הנתונים בשטח ופותר רשת, המציין את מעבר המים ברשת ומזהה בעיות אפשריות, תוך מתן פתרונות מומלצים.
הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם