בעקבות פסיקת בג"ץ שנתנה תוקף להמשך הפלרת המים בישראל, "מים והשקיה" מביא כאן פאנל דעות בנושא. למרות המחקרים הרבים שנעשו במהלך השנים, ההפלרה עדיין שנויה במחלוקת, כפי שתוכלו להיווכח מהדברים המובאים כאן

תוך עשר שנים הפכו המים המותפלים למקור המים העיקרי למי שתייה בישראל. כיצד כל זה משפיע על איכות המים שאנחנו מקבלים?

מתקני מיון מרכזיים מאפשרים לטפל ביעילות בפסולת עירונית, להפריד אותה למרכיביה השונים ולהפנותם למחזור, להפקת אנרגיה ולצרכים אחרים, ובכך להקטין בצורה משמעותית את היקף ההטמנה. במאמר שלפניכם מפורטת שרשרת הטיפול במתקן כזה

במשך שנים סופקו מי שתייה ליישובי הערבה התיכונה באמצעות מתקני התפלה קטנים, כאשר בכל בית אב היה ברז אחד בלבד למים באיכות מי שתייה. בשנים האחרונות, עם הקמתם של מתקני התפלה אזוריים, מסופקים מים מותפלים לכל צרכי הבית וצריכת מים אלה הולכת וגדלה

לפני כשנה, בעקבות פריצת מאגר רותם אמפרט שהביא לזיהום סביבית חמור, התפרסם ב"מים והשקיה" מאמר שסקר את הרקע ההיסטורי להקמת מאגרים בישראל ואת הכשלים העיקריים הגורמים לפריצתם. במאמר שני בנושא הוא מציע דרכים להתמודדות עם סיכוני המיחתור, האתגר ההנדסי העיקרי הנוכחי של העוסקים בתכנון סכרי עפר

סיכום סדנה בנושא נגר עירוני, במסגרתה הוצג המודל האוסטרלי לטיפול בנגר, שנחשב למתקדם ביותר בעולם

בכל שנה מיוצרים בישראל כ-5.5 מיליון טון פסולת עירונית, בקצב גידול שנתי של כ-1.8 אחוז. ערוץ הסילוק המרכזי כיום לפסולת הינו הטמנה, אך המדינה אימצה מדיניות המתעדפת מיחזור והשבה ומורידה את ההטמנה לעדיפות האחרונה כפתרון לשאריות

עמוד 1 מתוך 13

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם