במאמר הקודם סיכמנו, מדוע ניתוק מהמט"ש הוא הדרך המומלצת ביותר לטיפול בשפכי רפתות. המאמר הנוכחי סוקר את הדרכים ה"פחות מוצלחות" להתמודד עם השפכים הללו לפני ההזרמה למט"ש

בשל מחסור במים במדינות הסובבות אותנו, צפויה מדינת ישראל להיות מוקפת בעשרות מיליוני פליטי רעב. לא ניתן לעצור אנשים חסרי מזון ומים. זו תמונת מצב מדאיגה מאוד לאזור, לעולם ובוודאי סכנה קיומית למדינת ישראל, לא פחות מהאיומים העולים לתקשורת חדשים לפרקי

מתקני הטיפול בפסולת עירונית הינם מתקנים משיבים אנרגיה מפסולת - פל"א. ברוב המתקנים והמדינות, האנרגיה מושבת לייצור חשמל לרשת. ההערכה באירופה על סמך הניסיון כיום היא, שבטיפול תרמי בכלל הפסולת העירונית השיורית בפל"א, ניתן לספק לרשת חשמל ארצית כ-5% מצריכת האנרגיה

חורף 2000-2001 היה שחון  ובראשית הקיץ  ירד מפלס הכנרת ל- 214.50. הממשלה נדרשה להחליט – להפסיק את השאיבה מהכנרת  ולקצץ עוד במכסות המים לחקלאות, קיצוץ שהיה עלול להביא לפגיעה קשה במטעי האבוקדו,  או להמשיך בשאיבה ולגרום להורדה נוספת במפלס. אריק שרון, ראש הממשלה הכריע – להמשיך לשאוב

הקושי באפיון, בטיפול במקור ובמט"ש. מדוע אין תמריץ למחזור של החומר האורגני והנוטריאנטים לקרקע?

מתקני מיון מרכזיים מאפשרים לטפל ביעילות בפסולת עירונית, להפריד אותה למרכיביה השונים ולהפנותם למחזור, להפקת אנרגיה ולצרכים אחרים, ובכך להקטין בצורה משמעותית את היקף ההטמנה. במאמר שלפניכם מפורטת שרשרת הטיפול במתקן כזה

במסגרת הרפורמה שעבר ענף הרפת בישראל, חוברו שפכי הרפתות למערכת הביוב האזורית. מהמט”שים נשמעו טענות, כי השפכים המגיעים מהרפתות קשים לטיפול וגוררים בעיות רבות. לצורך בחינת פתרון קבע לנושא מונתה ועדה שערכה סקר מקיף ובעקבותיו הוקמו 8 מתקני חלוץ, במטרה לתת פתרונות מקצועיים ישימים לשפכי הרפתות. מאמר ראשון מתוך שניים

עמוד 1 מתוך 14

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם