כנרת שלי

זיכרונותיו של נחום נווה מאגם הכנרת לאורך השנים, עוד מהיותו סטודנט בטכניון ובהמשך כמהנדס מים בשרות חברת תה"ל – תכנון המים לישראל

 

בנערותי לא ראיתי ולא הכרתי את הכנרת. הורי עבדו קשה לפרנסתם בתל אביב הקטנה והמקום היחיד מצפון לתל אביב שבו בקרנו היה קיבוץ מזרע שבו התגוררה בת דודתה של אימי וזאת לרגל קיומם של אירועים מיוחדים וססגוניים בקיבוץ – כמו חג שבועות וכד'.
בינתיים הכרתי עיר חדשה - חיפה שבה התחלתי וגם סיימתי את לימודי ההנדסה האזרחית בטכניון.
בתקופת לימודי ויותר נכון בחופשות הקיץ של לימודי בטכניון בשנה השלישית והרביעית, עבדתי כמפקח בנייה במספר יישובים וביניהם מגדל העמק, קריית שמונה, צפת וטבריה עילית בראשיתה, שהיתה הר חשוף של סלעי בזלת, ללא עבר וללא היסטוריה.
גרתי במלון מצ'וקמק בעיר ובתקופה זו ראיתי וחוויתי את הכנרת לראשונה.
עם סיום לימודי ההנדסה בטכניון – ערכנו חברי יורם זינגר ואנוכי יחד עם חברותינו טיול בנחל עמוד, שהתחיל בכביש לצפת בנקודה בה הוא נפגש עם נחל עמוד, ממש לפני מירון. הטיול בנחל שבו זרמו עדיין מי מעין טהורים והיה עשיר בצמחייה ויפה בנופו – נמשך יום וחצי וכלל לינה בשקי שינה בשטח הוואדי.
בסיומו של הטיול, בבוקר שלמחרת, הגענו למעין הטבחה שעל שפת הכנרת. ישבנו על גדותיו וטבלנו את רגלינו הנפוחות מהליכה על סלעי נחל עמוד במימיו הקרירים ורווינו נחת. השקט הנפלא, הדגיגונים במים שהגיעו לרגלינו ודגדגו אותם יצרו אווירה של רוגע והנאה נפלאים שלא אשכח אותם לעולם.
אגב, המתיירים בעולם בשנים האחרונות מכירים תופעה זו ממקומות רבים: תמורת תשלום בחנויות המתמחות בכך – ניתן לטפל בכפות הרגליים באמצעות דגיגים מיוחדים האוכלים את העור הקשה והיבש מכפות הרגליים.
באותה תקופה, תחנת השאיבה הענקית של מפעל המוביל הארצי לא הייתה קיימת – למרות שהיתה קיימת כבר בחזונו ובתוכניותיו של שמחה בלאס, מהנדס המים שהגה את רעיון המפעל הארצי שנים רבות לפני כולם והוא היה זה שהקים את חברת מקורות ואת חברת תה"ל.
אגב, כילד וכנער גרתי בקצה הרחוב בן זכאי שבו היה ביתו הפרטי ומשרד התכנון של שמחה בלאס והייתי חבר של בנו הצעיר.

יחד עם חברי לעבודה המהנדס מנחם זילברשטיין, ריכזנו במעדרים ובאתים את כל ערוצי הזרימה של מימי הנביעות המלוחות של כפר נחום לאפיק אחד, כדי למדוד את ספיקתם

אחרי מספר שנים של שירות צבאי כעתודאי, שוב הגעתי לכנרת והפעם כמהנדס מים בשרות תה"ל - תכנון המים לישראל. מקום עבודתי הראשון היה באזור הכנרת ואחר כך גם עמק הירדן ובית שאן.
אני זוכר פעולה מאד מיוחדת שבה יחד עם חברי לעבודה המהנדס מנחם זילברשטיין (ששינה מאוחר יותר את שם משפחתו לזיו), ריכזנו בעבודת ידיים במעדרים ואתים את כל ערוצי הזרימה של מימי הנביעות המלוחות והחמימות של כפר נחום (מעינות נור) לאפיק אחד, כדי למדוד את ספיקת המים המלוחים הנשפכים לכנרת וגורמים להמלחתה..
לצורך זה יצרנו תעלה בחתך טרפזי מדוייק שבו ניתן היה למדוד את גובה המים ואת מהירות זרימתם ולחשב את הספיקה של מעיינות נור. זאת מתוך מחשבה, לאסוף את כל המים המלוחים הזורמים לכנרת ולשנע אותם באמצעות מוביל המים המלוחים המתוכנן העתידי לאפיק הירדן, במטרה להוריד את מליחות מי הכנרת שיזרמו במוביל הארצי.
אגב, מעניין לציין שבעומק אחת המערות שמהן זרמו המים המלוחים והחמימים נמצא עד היום סרטן עיוור שחי במערה במשך מיליוני שנים בחושך ועיניו חדלו מלתפקד. תופעה זו נחקרה על ידי חוקרים מתחומים הביולוגיה באחת או ביותר מאוניברסיטאות ישראל. מעניין לדעת כיצד מצליח סרטן עיוור להמשיך לשרוד ולהתרבות בתנאי החושך של המעין.
במהלך השנים שאחרי הפעלת המוביל הארצי התברר, כי מים מלוחים נבעו באותו אזור גם ממעיינות שנמצאו בקרקעית הכנרת. בהמשך, לאחר מספר שנים, נקדחו על החוף קידוחים במטרה להגיע אל מי התהום המלוחים ולשאוב אותם מעומק הקרקע כדי למנוע נביעתם בתחתית הכנרת ולסלק אותם למוביל המים המלוחים שתוכנן ובוצע לאורך כל הגדה המערבית עד לסכר דגניה, ומשם דרך הירדן לים המלח.
באותה תקופה מי הכנרת היו מלוחים מאד, בסביבות 440 מ"ג כלורידים, שמנעו את השימוש בהם לצרכי השקיה חקלאית של פרדסים והיה חשוב ביותר לתכנן פעולות להורדת המליחות.
מתכנני המוביל הארצי לא התייחסו באותה תקופה לכך שמרבית הצינורות לאספקת המים בישראל היו צינורות פלדה ללא ציפוי פנימי, ושהם עלולים להינזק עקב זרימת מי הכנרת דרכם.
בדיעבד התברר, כי אחרי תקופה לא ארוכה של הזרמת מי הכנרת לרשתות המים בכל הארץ, החלו להופיע מים חלודים בברז הצרכן ובהמשך נזילות בהיקפים גדולים בכל צנרת אספקת המים שבה זרמו מי המוביל הארצי, הן של קווים ראשיים והן של קווים פנימיים ביישובים וגם בחקלאות.
הזרמת מי המוביל הארצי גרמה לתופעות קורוזיה ונזילות בהיקפים גדולים בכל הארץ.

עבודות אחרות שבצענו כעובדי תה"ל בכנרת היו לקיחת דגימות מים מעומקים שונים של האגם לצורך מדידת תכולת החמצן, הטמפרטורות ופרמטרים אחרים של איכות המים בעומקים שונים

אלה חייבו בשלב הראשון נקיטת אמצעים להגנה על הצנרת הקיימת באמצעות ציפוי מלט באתר, וזאת אחרי הסרת מוצרי הקורוזיה. פעולות אלה בוצעו הן על ידי "מקורות" בקווי ההולכה הראשיים והן על ידי קבלנים פרטיים עבור עיריות, מועצות, קיבוצים ויישובים קטנים.
ונקודה נוספת הראויה לציון:
מאסף המים המלוחים לאורך הכנרת היה תעלת בטון מזויין. רק את מעבר מוביל המים המלוחים בעיר טבריה נאלצו לתכנן במובל צינורי עשוי מאסבסט צמנט, כמדומני בקוטר של 1 מטר, וזאת משום שלא ניתן היה לבצע תעלה ה"חותכת" את בתי העיר ורחובותיה.
אחרי שנים לא רבות התברר שגם תעלת הבטון המזוין נתקפה בקורוזיה - שדרשה פעולות יקרות של תיקון ומיגון שבוצעו במהלך השנים. כל פעולת תיקון ושיקום של תעלת המים המלוחים - פרט לעלות הגבוהה - חייבה הפסקת הזרמת המים המלוחים במוביל והיה בכך פגם גדול משום שבתקופת התיקון והשיקום והמים המלוחים זרמו לכנרת וגרמו להגברת המליחות בה.
בסופו של דבר הוחלפה התעלה בצינור לחץ מחומרים העמידים בקורוזיה של מים מלוחים.

עבודות אחרות שאני זוכר שבצענו כעובדי תה"ל בכנרת היו לקיחת דגימות מים מעומקים שונים של האגם לצורך מדידת תכולת החמצן, הטמפרטורות ופרמטרים אחרים של איכות המים בעומקים שונים. עבודות אלו דרשו ימים רבים ומלאים של שייט לכל אורכה ורוחבה של הכנרת שהחלו בשעות הבוקר עוד לפני זריחת השמש ונמשכו עד לשקיעתה.
ובנוסף אני נזכר בעבודה משרדית אחרת הקשורה בשרטוט כמויות המים הנכנסות לכנרת מהמקורות השונים בתקופות השנה השונות ולמשך שנים רבות. עבודה שנמשכה זמן רב בהיעדר מחשבים – עבודה שלבטח נעשית כיום במהירות ובדיוק רב באמצעות מחשבים ותוכנות חדישות.
מידע מרוכז, חדיש ומעמיק של נתונים מאספקטים רבים על הכנרת מכל היבט ניתן למצוא במאמרו של ד"ר דורון מרקל שהוכן עבור כנס בנושאי מים שנערך במכסיקו סיטי בשנת 2014.
מצער להיווכח שהכנרת, שהיתה המקור למי המוביל הארצי הולכת וחרבה. כמויות מי הגשמים היורדות בשנים האחרונות באגן הכנרת הולכות ופוחתות משנה לשנה ומליחות המים הולכת וגדלה ועקב כך הופסקה פעולת השאיבה מהכנרת למפעל הארצי. באופן מעשי קיימות כיום תוכניות להשתמש במפעל הארצי ולהזרים מים מותפלים בכיוון הפוך לתכנון המקורי, וכך לספק מים לאזור הצפון שמקורותיו חרבו.

נחום נוה, מומחה לקורוזיה, לצנרת ולמים | This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם