ללכוד את המים

סיכום סדנה בנושא נגר עירוני, במסגרתה הוצג המודל האוסטרלי לטיפול בנגר, שנחשב למתקדם ביותר בעולם

"כדי להפוך את הנגר העירוני ממטרד למשאב יש לחנך את הרשויות ואת התושבים לאמץ טכנולוגיות לטיפול בו", כך אמרה פרופ' אנה דלטיץ', מומחית לנגר מאוניברסיטת ניו סאות' וולס, אוסטרליה, המכהנת כיו"ר הועדה המדעית למרכז ערים רגישות מים בישראל.
הדברים נאמרו במסגרת הסדנה, "הנגר העירוני – המודל האוסטרלי", שיזמו עמותת צלול, משרד החקלאות, בי"ס למדעי הסביבה ע"ש פורטר שליד אוניברסיטת ת"א והמרכז לערים רגישות מים של קק"ל.
הסדנה נערכה במהלך חודש יולי בבי"ס פורטר, והשתתפו בה אנשי ממשל וכן חוקרי המרכז לערים רגישות מים. מטרת הסדנה הייתה להציג את הניסיון האוסטרלי בנושא טיפול בנגר עירוני. סוגיה מורכבת שרק תלך ותגבר עם הבינוי המואץ ושינוי האקלים.
אוסטרליה נחשבת למדינה המתקדמת ביותר בעולם בנושא הטיפול בנגר, כחלק מהחשיבות הרבה שרואים האוסטרלים במניעת זיהום הים והנחלים ובעקבות הרצון לחסוך במשאבי מים.
לדברי דלטיץ', באוסטרליה המודל מוטמע ברמה הפדראלית, כאשר ערים רבות מגדירות את עצמן כ"לוכדות מים" וכערי "ספוג".
בערים רבות הוקמו אגנים ירוקים (ווטלנדס), גינות גשם, "סוואלים" המתעלים את המים למקום הנמוך ביותר, וקירות ירוקים, שהם גינה אנכית המושקת במים אפורים (מי מקלחות וכיורים) ובמי גגות בעת הגשם.
בבתים רבים, ובעידוד השלטונות, הותקנו מכלי אגירה לאיסוף מי גגות המשמשים להשקיית גינות ולהדחת אסלות.
מחקר שנערך בסידני מצא, שבין 2008-2014 הוקמו בעיר אלפי אמצעים לטיפול בנגר, שגרמו לעלייה במחיר הנכסים בין 4%-6%, זאת בשל החדשנות והטיפוח ששכונות אלה זכו להם.

באוסטרליה מודל טיפול הנגר מוטמע ברמה הפדראלית, כאשר ערים רבות מגדירות את עצמן כ'לוכדות מים' וכ'ערי ספוג'

 

ממונה תכנון אסטרטגי ברשות המים, מיקי זיידה, אמר כי, על-פי הערכות השירות ההידרולוגי פוטנציאל הנגר הוא כ-220 מלמ"ש (180 מלמ"ש באגני הניקוז המערביים וכ-40 מלמ"ש נגר עירוני), כשבפועל רק כמה עשרות מלמ"ש ניתנים לניצול, וכי יש לקחת בחשבון גורמים כגון מחיר המים, מחיר הקרקע, איכות המים ורגולציה. בתחום המשילות והאסדרה אמר, כי החסמים בפני ניהול נכון של הנגר הם מקומיים וארציים וכי נדרשת ראייה כוללת כדי לפתור אותם. זיידה תיאר את פעילות מינהל התכנון ורשות המים בתחום - מדידת עוצמות גשם ותקופות חזרה (השירות ההידרולוגי), גיבוש כללים מנחים, חיזוי שיטפונות, תרגום גשם נגר ועוד. לדעתו, יש להטמיע את נושא שינוי האקלים באופן חישוב ספיקות התכן ו/או הנפחים הזמינים לשימוש, וכי יש לעשות אינטגרציה בין ניהול הנגר האגני לניהול הנגר העירוני.
בשאלת האחריות לנגר אמר זיידה, כי לדעת רשות המים היא צריכה להישאר בידי העיריות, כאשר תאגידי המים והביוב יטפלו באחזקה ורשות המים תשמש כרגולטור וכי יש לבחון מודל המשלב בין המועצה ארצית לניקוז (המתוכננת) ורשות המים, שכן אין טעם בריבוי גופים.
סמנכ"ל בכיר לתשתיות, תכנון וניהול משאבי קרקע, ערן אטינגר, אמר כי לשאלת ניהול הנגר העירוני השפעה דרמטית על המרחבים הפתוחים, עליהם אחראיות רשויות הניקוז ומשרד החקלאות, כגורם מטה.

נקזים מזוהמים

עוד אמר, ניכר שהמודעות לנושא עולה, אך האתגר הוא להפוך את הגישה של "ערים רגישות למים" לנפוצה ומחייבת.
פרופ' אביטל גזית מבית הספר לסביבה "פורטר", סיפר כיצד עיריית הרצליה, בעצתו, שינתה את ההחלטה להקים באזור הבאסה פארק עירוני קונבנציונלי שהבריכה שבו מוזנת בצינור, והקימה בריכת חורף טבעית ואקולוגית הקולטת נגר ומורידה בכך את הלחץ מהצנרת העירונית. ואכן, כיום הפארק קולט את מי הנגר בבריכה התומכת במגוון ביולוגי ייחודי ועשיר לטובת הטבע והציבור. לדבריו, פרויקטים מסוג זה ניתן להקים בערים נוספות ברחבי הארץ.
מנהל המרכז לערים רגישות למים, ד"ר ירון זינגר, אמר כי הסדנה עמדה בסימן כניסה לשנתו הרביעית של מחקר הנגר תוך התמקדות בחסמים ובהזדמנויות.
לדבריו, הביופילטרים שהקים פועלים בשלוש ערים, כאשר הביופילטר ההיברידי של כפר סבא הוכיח הצלחה בקציר, השהייה, טיהור, החדרת מי נגר בחורף ושיקום של אקוויפר מניטראט בקיץ.
זינגר הדגיש, כי בנגר מטפלים כ-20 בעלי עניין, שכל אחד רואה את תועלתו בלבד וכי יש צורך בשיתוף פעולה בין כל הגורמים.
מנהלת קמפיינים בעמותת צלול, דליה טל אמרה, כי בראש ובראשונה, יש להחליט מי אחראי על נושא הנגר, לאכוף חוקים ותקנות, ביניהם תקנות המחייבות הפרדה בין ביוב לניקוז (תקנות צנרת), לאסור הזרמת נגר לנחלים ולים, אלא באמצעות היתר הזרמה, להקים קולטי פסולת על הנקזים העירוניים ולסייע במימון ממשלתי לרשויות המטפלות בנגר.

דליה טל, מנהלת קמפיינים - עמותת צלול | daliat31@gmail.com