איכות שפכי רפתות והצורך בטיפול קדם

בסוף 2019 תסתיים תקופת ההקלה שניתנה לחיוב על הזרמת שפכים חריגים מרפתות למערכת הביוב. רפתות שלא יטפלו טיפול נאות בשפכיהן, יחויבו בתשלומים מלאים

 

נושא החלת כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד (להלן: "הכללים") על הרפתות נדון באופן נרחב, החל מסוף שנת 2013, בצוות בין-משרדי, שכלל את נציגי רשות המים, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות והתאחדות מגדלי הבקר. בדיונים אלה הוסכם על ידי כל חברי הצוות, כי ישנה חשיבות לדיגום הרפתות במסגרת הכללים וכי על הרפתות להפחית את עומסי המזהמים המוזרמים מהן למערכת הביוב. מועצת רשות המים קבעה במשך השנים אסדרה מדורגת לעניין החלת הכללים על הרפתות, שעיקרה קביעת ערך מרבי לחיוב על הזרמת שפכים חריגים למערכת הביוב, הקלה משמעותית בריכוזי המלחים וקביעת פרמטרים קבועים לדיגום, כל זאת על מנת לאפשר לענף הרפת זמן להתארגן למציאת פתרונות לטיפול בשפכים והפחתת העומסים המוזרמים למערכת הביוב. ההקלה לעניין התעריף לחיוב תסתיים, לאחר 6 שנים בהן פעלה, בסוף שנת 2019. כלומר, לעניין החיוב על הזרמת שפכים חריגים, יחולו הוראות הכללים במלואן בתחילת 2020.
שפכי רפתות מכילים ריכוזים גבוהים של חומר אורגני, חנקן, זרחן וכן כמויות גדולות של מוצקים וחומר מרחף. על אף שכמות השפכים המוזרמת מרפתות נמוכה מ-1% מכלל השפכים המוזרמים למתקני הטיפול בשפכים בישראל, העומסים הגבוהים והעובדה שרפתות רבות מזרימות את השפכים למט"שים קטנים ובינוניים, מביאים למצב שבחלק מהמתקנים תרומת שפכי הרפתות עולה על 20% מהעומס המגיע למט"ש. תופעה זו גדלה לאחרונה לאור העובדה שיישובים כפריים רבים (מושבים וקיבוצים), שבעבר היו מזרימים את שפכיהם למתקני טיפול מקומיים ועל כן השפעתם הייתה גם היא מקומית, חוברו למט"שים אזוריים ובכך אומנם החלק היחסי שלהם ירד, אך הם משפיעים על כמות גדולה יותר של שפכים קולחין. בנוסף, עומסים גבוהים וכמות גדולה של מוצקים המוזרמים בשפכים, עלולים לפגוע הן במערכות הולכת השפכים והן בתחנות השאיבה לביוב.
מניתוח תוצאות דגימות שפכי הרפתות לשנת 2017, כפי שדווח על ידי המועצות האזוריות, עולה כי הריכוז השנתי הממוצע של COD הוא מעל 7,000 מג"ל והחציון הוא כ-5,300 מג"ל עם ריכוז מרבי שמגיע למעל 37,000 מג"ל (טבלה 1). ריכוז זה גבוה בהרבה מהריכוז של פרמטר זה בשפכים סניטרים (כ-600-800 מג"ל) ומהריכוז הממוצע המוערך בשפכי תעשייה (2,500-2,700 מג"ל) (איור 1). תמונה דומה לזו עולה גם ביחס לפרמטרים האחרים: מוצקים מרחפים (TSS), חנקן קילדל (TKN) וזרחן כללי (Ptot). עוד עולה מהתוצאות, כי בכ-20% מהרפתות נמצא ריכוז COD ממוצע שנתי העולה על 10,000 מג"ל. כמובן שריכוזים כאלו מגדילים את עומס המזהמים במט"שים וכן את עלויות הטיפול בהם ולעיתים אף עלולים לסכן את יכולת המט"ש לעמוד בתקנות הקולחין ולספק קולחין באיכות מתאימה להשקיה חקלאית.

איור 1: ריכוז צח"כ (COD) ממוצע שנתי (מג"ל) בכ-240 רפתות, על פי דיווחי המועצות האזוריות (נקודות), ביחס לממוצע כלל דגימות אלה (ירוק), ריכוז מרכיב זה בשפכים סניטריים (כתום) וערכים אופייניים בשפכי תעשייה (אדום).

 

 

 

טבלה 1: תוצאות דגימות שפכי הרפתות לשנת 2017 כפי שדווח על ידי המועצות האזוריות

 

סיכום
שפכי רפתות הם שפכים בעלי פוטנציאל זיהום גדול והשפעה מאוד גדולה על המט"שים ומערכות הולכת השפכים, בשל העומסים הגבוהים המוזרמים מהן. על מנת למנוע פגיעה הן במערכות אלה והן באיכות הקולחין המשמשים להשקיה חקלאית, נדרשות הרפתות להפחית משמעותית את ריכוזי המזהמים בשפכיהן לפני הזרמתם למערכת הביוב. התעריפים על הזרמת שפכים חריגים על פי כללי שפכי מפעלים, יחולו על הרפתות באופן מלא החל מתחילת שנת 2020, דבר העשוי להביא לחיובים גבוהים לאותן רפתות שלא יטפלו טיפול נאות בשפכיהן.

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם