כיצד נקבע מפלס 214.87 בתור "הקו השחור" לירידת מפלס הכנרת

חורף 2000-2001 היה שחון  ובראשית הקיץ  ירד מפלס הכנרת ל- 214.50. הממשלה נדרשה להחליט – להפסיק את השאיבה מהכנרת  ולקצץ עוד במכסות המים לחקלאות, קיצוץ שהיה עלול להביא לפגיעה קשה במטעי האבוקדו,  או להמשיך בשאיבה ולגרום להורדה נוספת במפלס. אריק שרון, ראש הממשלה הכריע – להמשיך לשאוב

 

בדיווחים על גובה מפלס הכנרת ומצבה בקשר לכך, את השימוש במונח "קו שחור", המתכוון לרום המפלס הנמוך ביותר שנמדד במשך ההיסטוריה של המדידות המדויקות ורישום מסודר שלו. משתמע כביכול מדיווחים אלה, כאילו התקבלה החלטה מסודרת על קביעתו בגובה הזה, כסיכום לדיונים מקצועיים. האמת שונה במקצת ומעשה שהיה כך היה: חורף 2000-2001 היה שחון וכבר בראשיתו היה גובה המפלס נמוך. השאיבה מהכינרת בחודשים שבאו לאחר החורף השחון הזה נמשכה ובראשית הקיץ הגיע המפלס לרום הנמוך של 214.50. משק המים עמד בפני דילמה קשה: כדי לא להוריד את המפלס מתחת ל- 214.50 החליטה הממשלה על קיצוץ נוסף של מעל 50% בהקצאות מים לחקלאות, הקצאות שכבר נקבעו. ארגוני החקלאים התנגדו לקיצוץ הנוסף, בטענה שמשמעותו תהיה ייבוש ועקירת מטעי אבוקדו. מניעת הנזק לחקלאות חייבה את המשך השאיבה מהכנרת והורדת מפלס נוספת של כ-30-40 ס"מ והממשלה נדרשה לקבל החלטה - ביטול הקיצוץ הנוסף עליו הוחלט והמשך השאיבה, או הפעלת הקיצוץ ופגיעה במטעי האבוקדו.
אריק שרון, שהיה אז ראש הממשלה, כינס ישיבת שרים כדי לדון בעניין, והזמין אליה את נציגי רשויות התפעול והמחקר הקשורות למשק המים, בהם מדענים ונושאי משרות
ממשלתיות. כאן המקום לציין, שלחוקרי הכנרת לא היה ידע מבוסס על ניסיון קודם, כיצד תגיב הכנרת למפלס נמוך כזה וההמלצות שיכולים היו החוקרים להציג, היו רק על בסיס נתונים ממפלסים נמוכים, קרובים לזה שעמד באותה ישיבה לדיון. מה שנדרש למעשה מהחוקרים היה לתת תחזית צפויה על בסיס הנתונים שעמדו לרשותם, ולהמליץ בהתאם על מדיניות שנראתה להם נכונה.
לישיבה הזאת נלוו שני אירועים הקשורים לשינויים אפשריים באיכות המים, כתוצאה מהמפלסים הנמוכים: האחד היה פרסום בירחון "אגמית" של מנהלת הכנרת של תקציר חוות דעת בה נטען, שלא היה שינוי באיכות המים באגם במפלסים נמוכים. חוות הדעת קבעה, שאין חשש סביר לירידה באיכות המים בכנרת, גם אם ירד המפלס מתחת ל-214.50. הפרסום קיבל אישור בחתימתו של מנהל המעבדה לחקר הכנרת. האירוע השני היה הרצאה שניתנה על ידי כותב שורות אלה יחד עם עמית מקצועי מהמעבדה לחקר הכנרת באותו נושא ועם אותן מסקנות, בכנס החברה האקולוגית הישראלית, בו הוצג למשתתפים והובא לידיעת הציבור התקציר שהוזכר. תקציר זה הועבר על ידי נציגי משרד החקלאות לראש הממשלה לקראת הדיון.
על מה שהתרחש במהלך הישיבה דווח פורט מאוחר יותר: אריק שרון פתח והקציב 5-10 דקות לכל אחד מהמשתתפים להציג את עמדתו. כל נציגי משק המים והחוקרים המליצו שלא להוריד את המפלס מתחת ל-214.50, זאת אומרת להפעיל את הקיצוץ הנוסף בהקצאות לחקלאות. לכל המשתתפים היה ברור שמשמעות החלטה כזאת, שפירושה הפסקת שאיבה, היא עקירת מטעי אבוקדו. לאחר שנשמעו ההמלצות אריק שרון סיכם: הוא הוציא את תקציר חוות הדעת שכתב המחבר וכבר פורסם קודם והוגש לו ואמר: תודה על דבריכם, אבל יש כאן בידי מסמך בו נטען שאם יירד המפלס בעוד 30-40 ס"מ מתחת ל-214.50, לא צפוי נזק ממשי לאיכות המים בכנרת. אני מקבל את ההמלצה הזאת, והישיבה נעולה.
קיצוץ נוסף בהקצאת מים לחקלאות לא אושר, השאיבה נמשכה ובאותו קיץ ירד המפלס עד ל-214.87. בדיעבד נמצא שהתחזיות שהוצגו במסמך התאמתו: לאיכות המים בכנרת לא נגרם כל נזק ומטעי אבוקדו ברחבי הארץ ניצלו מייבוש ועקירה. במשך התקופה שהמפלס נמדד בצורה מדויקת על ידי מיכשור מודרני (מאז שנת 1926), הוא אף פעם לא ירד נמוך יותר מכך והגובה הזה אומץ לכן בהמשך על ידי הרשויות והפך למפלס הנמוך ביותר המותר, הוא "הקו השחור", שהייתי שותף סמוי לדרך שקבעה את גובהו.
השנה, אגב, רום המפלס היה הקרוב ביותר שנמדד בקרבת אותו "קו שחור" אבל מעליו.

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם