שינוי האקלים: אנחנו במרכז אזור העומד בפני בצורת, צמא ורעב. המשמעות למדינת ישראל

בשל מחסור במים במדינות הסובבות אותנו, צפויה מדינת ישראל להיות מוקפת בעשרות מיליוני פליטי רעב. לא ניתן לעצור אנשים חסרי מזון ומים. זו תמונת מצב מדאיגה מאוד לאזור, לעולם ובוודאי סכנה קיומית למדינת ישראל, לא פחות מהאיומים העולים לתקשורת חדשים לפרקי

 

המזרח התיכון, מהסהר הפורה (מאיראן ועד מצרים) ובהרחבה דרומה לאפריקה עד למקורות הנילוס, הינו אזור המצוי על סף המדבר. השינויים האקלימיים שהחלו לאחרונה, גורמים להחמרת המצב (פירוט בפרסומי ארנון סופר, אוניברסיטת חיפה).
סוריה כדוגמה: תומאס פרידמן מהניו-יורק טיימס, בחן את האירועים בסוריה בשנים באחרונות. סדרת השנים השחונות האחרונות פגעה בסוריה והדבר היווה גורם בעל משקל רב בהתערערות השלטון ובמלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה. מיליוני פלאחים בסוריה מתקיימים בזכות גשמי החורף. סוריה, כמונו, עברה סדרות של שנים שחונות (תמונה 1). החיטה לא גדלה ומרעה כמעט ולא הניב מזון לבקר.
כמיליון פלאחים שלא היה להם ולמשפחתם אוכל, נסו לדמשק במטרה למצוא מזון, עבודה ומחסה. כשלא מצאו אף אחד מאלו, החלו במהומות, גניבות והפגנות. המשטר שלא התמודד עם המחסור, התמוטט והחלה מלחמת אזרחים עקובה מדם. סוריה נהרסה וחצי מיליון מתושביה נהרגו.
זה קורה מסביבנו בימים אלו.
איראן סובלת מבצורת, אספקת המים בעיראק מאוימת ע"י סכר אטטורק בתורכיה, האוגם את מי נהר הפרת ומגביל זרימת הנהר לעיראק. ירדן, הדלה במשאבי מים מזה שנים, נמצאת במצב קריטי עוד יותר עם כניסת מיליוני פליטים ממלחמות בעיראק ובסוריה.
הנילוס שכבר מגיע לגבול היכולת לספק מים לקרוב לחצי מיליארד התושבים באגן ההיקוות, מהווה מקור מים בתחרות בין מצרים למדינות במעלה הזרם. אתיופיה בונה סכר בקיבול של 60 מיליארד מ"ק, מהלך המהווה סיכון למלחמה אזורית ו/או למשבר ורעב במצרים. יש צפי למנוסה של מיליוני איכרים לערים הגדולות במצרים (בדומה למה שקרה בסוריה).
התפתחויות אלו מהוות סיכון לשלום האזור ומהוות סיכון קיומי חמור למדינת ישראל הצפויה להיות מוקפת בעשרות מיליוני פליטי רעב. לא ניתן לעצור אנשים חסרי מזון ומים. זו תמונת מצב מדאיגה מאד לאזור, לעולם ובוודאי סכנה קיומית למדינת ישראל, לא פחות מהאיומים העולים לתקשורת חדשים לפרקים.

 

 

מוסכם, כי בריחה של מיליוני פליטים מארצות המצויות בסיכון קיומי, ברעב וצמא לארצות אחרות, אינה פתרון. הפתרון חייב להיות בתוך האזור ובתוך המדינות המצויות בסיכון הבצורת והמחסור במים. חובה על העולם בכללותו ועל מדינת ישראל, ביכולותיה שלה, לסייע בפתרונות אלו.
אין לנו אפשרות להחזיר את האקלים לשיווי המשקל האקלימי ששרר לפני כמה שנים. אבל, יש לנו אמצעים טכנולוגיים להקל על המחסור בגשם.
יש מקום לקוות כי באם אנו, במדינת ישראל, נתחיל בפעילות בתחום זה, יצטרפו אלינו מדינות אחרות, ארגונים בין-לאומיים העוסקים בתחום וכן הון פרטי, כדי לאפשר פעילות בהיקף הנדרש.
פעלנו בכיוון זה בעבר, בשנות החמישים, כשהיינו מדינה עם אמצעים מוגבלים מאוד. יש אצלנו ידע ומומחיות בתחומים נדרשים ואנו יכולים ואף חייבים לפעול שוב.

מפה2

א. תחומי פעילות
1. הגדלת הצע המים - קיימות אפשרויות קונבנציונאליות להגברת הצע המים.

  • פיתוח של מקורות מי תהום, כולל מקורות מים פוסיליים המצויים בסיני ובצפון אפריקה (בהמשך לעבודות פרופ' אריה איסר) .
  • ניצול קולחים להשקיה.
  • אגירת מי גשמים, מאגירה בבתים הבודדים ועד לאגירת אזורית .
  • התפלת מים, כולל, או בדגש, על טיוב מים מליחים.


2. חסכון במים

המקור הזמין ביותר, לתוספת מים לשימוש, בוודאי לטווח הזמן הקרוב, הינו חסכון במים. רוב רובם של המים באזור נצרכים להשקיה. שיטת ההשקיה הנפוצה ביותר בעולם ובאזור הינה שיטת ההצפה. זו שיטה בזבזנית במים. יעילותה של שיטת השקיה זו הינה הרבה פחות ממחצית יעילות שיטות השקיה מבוקרות יותר. כן יש מקום לחסכון רב באספקת המים המוניציפאלית.
פעילויות נדרשות:

  • פיתוח, הדגמה, יצור והפצה של מתקני השקיה יעילים.
  • מערכות טפטוף חדשניות שפותחו בארץ הפועלות ע"י שימוש בטפטפות שאינן דורשות עומד מים גבוה לתפעול ועמידות לסתימות. העומד הנמוך מאפשר שימוש בצנרת דקת-דופן וזולה יותר. הפיתוח מצוי בשלב של הפעלת מפעלי חלוץ בקנה מידה משקי בעולם.
  • הדרכה לשימוש יעיל במים.

home cotton drip 1024x683


3. גידול דגים

רכיב חשוב בחקלאות הבעל הינו גידול בקר ומקנה, גידול המבוסס על מרעה. הבקר והמקנה מהווים מקור לבשר וחלב, שני מקורות חיוניים לאספקת חלבון לאוכלוסייה. בשנים שחונות אין מספיק משקעים הדרושים לגידול צמחיה ומרעה אינו מאפשר חיים של חיות המשק (תמונה 2 מראה תמותת בקר הנובעת מבצורת ומחסור במים).

 

תמונה 2. בקר מת במהלך בצורת בסודאן. (מתוך OXFAM הבינלאומי)

2


4. ניתן לגדל דגים גם בשנים שחונות

כשכמות המים הנדרשת הינה נמוכה מאוד. בחקלאות מים קונבנציונאלית ברמה המקובלת בארצות רבות, מתקבל יבול של כ-100 ק"ג דגים לדונם לשנה בבריכה, כשהפסד המים השנתי. בעיקר מאידוי, הינו כ-350 קוב לשנה. צריכת המים במקרה זה, 35 מ"ק לייצור ק"ג דגים, אינה באה בחשבון במקרים של מחסור במים.
בשיטות חדשניות, שחלקן פותחו בישראל, ניתן לקבל יבולים גבוהים ללא החלפת מים (או החלפה מועטה ביותר). במערכות אלו (BIOFLOC TECHNOLOGY, RAS, AQUAPONICS ), ניתן לקבל יבולים של עשרות טון דגים לדונם לשנה , כלומר כ-0.1 מ"ק לק"ג דגים, במקום 35 מ"ק בשיטות קונבנציונאליות. בדרכים אלו ניתן לספק חלבון לאוכלוסייה גם בתנאים של מחסור חמור במים.
פיתוח ומחקר
הדגש בפרויקט המוצע הינו הורדת ידע קיים לשטח, תוך התאמות ושכלולים במידת הצורך. יחד עם זאת, כל עבודת מו"פ המונחית ע"י השיקולים לשיפור המצב באזורים הסובלים ממחסור במים, חשובה ויש לעודדה. יש מקום ליצור רשימת נושאי מחקר מתאימים ולנסות לתאום המחקרים והחוקרים.
מרכזי הדגמה והדרכה
אין ולא נראה פתרון פלא לשנות בטווח הקצר את ניהול משק המים בקנה מידה של מדינה או אזור. שינוי כזה מחייב ידע, גיבוי פוליטי, משטר נאות, קביעת וגביית מחיר נאות למים ותמיכה כלכלית בהיקף גבוה מאוד. זה בהחלט לא פשוט. אולם, יש סיכוי כי הקמה של מרכזים להדגמה לתפעול משק מים יעיל לחקלאות ואף למשקי הבית, תוכל להוות גרעין לפיתוח בקנה מידה גדול יותר. באם נגיע למצב משברי שיחייב פעולה, יש סיכוי כי מרכזי ההדגמה יהוו גרעין לשינוי בהיקף גדול יותר.
אנו נתקלים בתגובות מאוד מעודדות ליזמה לפעול: הצטרפות גופים אקדמיים, חברות שונות וקבוצות אזרחים הפועלים הלכה למעשה בעזרה, הדרכה והפצת שיטות עבודה וציוד באפריקה, כל אלו ואחרים הביעו נכונותם להצטרף לפעולה.
יש הסכמה לשיתוף פעולה מצד ארגונים בינ"ל כולל במצרים, בארגון הבין לאומי לחקלאות מים ובמיוחד הסקציה באפריקאית של הארגון וכן תגובה נלהבת מצד סניף אקופיס בירדן וגורמים אחרים במדינה זו.
התחלנו בהקמת מרכזי הדגמה.
מרכזים להדגמה והדרכה בענפי חקלאות ובהשקייה מתקדמת
מדובר במרכזים להדרכה בענפי חקלאות הצומח, בעיקר גידולי שדה להזנת אוכלוסייה וכן בגידול דגים בשיטות המבוססות על צריכת מים מינימלית. מערכות כאלו יכולות להיות מתוכננות, מוקמות ומונחות ע"י חוקרים ואפשרי בשיתוף חברות פרטיות ישראליות או אחרות.

 

 

תמונה 1. משקעים שנתיים במראגה, צפון סוריה, בשנים 1996-2010

גרף
כמה התחלות:

  • פעילות לקראת הקמה של חוות הדגמה והדרכה באזור ניצנה בשיתוף עם המועצה האזורית רמת נגב. הוצע במפגש עם מרכז המו"פ החקלאי באזור להפעיל מתקן הדגמה שיופעל בשיתוף עם מצרים וארצות אפריקה.
  • יש ענין משותף בירדן ואצלנו בהקמה של חוות הדגמה והדרכה בירדן, להפעלת מערכת משותפת עם ירדן בנושא ייעול השימוש במים ופיתוח גידול דגים בחלקו הדרומי של עמק הירדן. העבודה בשיתוף עם אקופיס וגורמים אזוריים. יש הסכמה עם אקופיס ועם מכללת כנרת (המכללה התנסתה בעבר בהפעלה של קורסים לחקלאות מתקדמת לתלמידים מארצות אפריקה. קורסים אלו ניתנו בשיתוף עם המשקים החקלאיים באזור).
  • אני מקווה כי ההזדמנות שניתנה לי להציג את התכניות לפרויקט הקמת רשת הקשר ומערכת הביצוע, תביא לשיתוף בביצוע ובניהול הפעילות ע"י האיגוד הישראלי למים, בשיתוף עם גופים ישראלים ובין לאומיים. עשינו זאת בשנות החמישים, בגיבוי של מדינה דלת אמצעים. נוכל לעשות זאת כעת. אני מקווה לשתף פעולה ולקדם פעילות חיונית זו הן עם מוסדות האיגוד הישראלי למים והן עם כל אחד ואחת מהיושבים באולם זה. אשמח לכל קריאת קשר והצעה.

 

הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם