ישראל ושיתוף פעולה בינ''ל בתחום המים מים – אחריות עולמית משותפת. להושיט יד, לחלוק ידע

במרוצת השנים יישמו מדינות רבות את הניסיון והידע שנצברו בישראל בתחומי החקלאות, החינוך ועוד רבים אחרים, המהווים את נושאי ההדרכה והייעוץ של סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל. בשנים האחרונות תופס גם תחום ניהול משק מים מקום יותר ויותר מרכזי

מש"ב, סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, הוקמה על ידי שרת החוץ דאז, גולדה מאיר, כבר ב-1958. עוד בהיותה של ישראל מדינה צעירה הנאבקת על קיומה ופיתוחה היא.
החזון (והמחויבות) של מש''ב הוא שיתוף הידע והניסיון שנצברו בישראל עם אלו הזקוקים לכך, במטרה לסייע בעדם להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם, במאבקם לחיים טובים ומשגשגים יותר, תוך מתן דגש להיותם של בני האדם בליבו של הפיתוח בר הקיימא.
ישראל, כחברה במשפחת העמים, חשה מחויבת לחלוק את הידע והניסיון שצברה עם מדינות מתפתחות, בתחומים החשובים להן.
מש''ב מופקדת על גיבוש, הובלה ויישום של מדיניות סיוע החוץ של ישראל. היא מקיימת מערך הדרכה, בארץ ובחו''ל, במגוון רב של תחומים – חקלאות, רפואה, חינוך, תכנון אזורי, פיתוח קהילתי, כמו גם חדשנות, העצמת נשים ומים.
הפעילות מתבצעת באמצעות שלוחות מקצועיות, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי ממשלה, מרכזים אקדמיים, בתי חולים, ארגונים לא ממשלתיים ועוד. דפוס הפעולה מבוסס על העברת ידע רלוונטי לאתגרי פיתוח של המדינות מולן ועמן אנו פועלים, באמצעות שתוף פעולה והכשרה של המשאב האנושי, כמו גם סיוע לאנשי המקצוע במקום, במציאת פתרונות לבעיות הפיתוח של מדינותיהם.
זאת במטרה לתת את הכלים ולאו דווקא את הפתרונות.
יותר מ-300,000 משתלמים עברו הכשרות כאלה ואחרות של מש''ב במהלך השנים והפכו לחברים במועדון "שלום", המהווה כלי חשוב לשמירת קשר עם הבוגרים עד היום.
המפעל המש''בי הינו נדבך חשוב וייחודי במדיניות החוץ של ישראל. עם השנים הוא התגבש לאתוס ישראלי מובהק. הסיוע מבוסס, על פי תפיסתו של דוד בן-גוריון, בנוסף על המחויבות המוסרית והאנושית כלפי האחר, גם על החשיבות המדינית של שיתוף הפעולה הבינלאומי. בנוסף למטרתו המרכזית, סיוע החוץ של ישראל משמש כלי אסטרטגי ממדרגה ראשונה ביחסינו עם המדינות המתפתחות. זאת ועוד. פעילות מש''ב פותחת דלתות ליצוא ישראלי כחול לבן בתחומי החקלאות, המים ועוד. אלה גם אלה תורמים לשיפור תדמיתה של ישראל כמדינה שתורמת לעולם את חלקה בהפיכתו למקום טוב יותר.
משהצטרפה ישראל לארגון ה- OECD, הפכה פעילות מש''ב מ"אופציה" לחובה שקיבלה על עצמה. כעת קיימת ציפייה מישראל שתשקיע בצורה משמעותית ותמלא את התחייבויותיה בתחום זה.

הנשים בחממה בהודו. זכויות תצלום: מש''ב


פעילות מש''ב בתחום המים - דוגמאות לפרויקטים בעולם
"משבר המים העולמי: תוך עשור 470 מיליון איש יהיו בסכנת התייבשות". "ב-2030, ל-50% מאוכלוסיית העולם לא תהיה גישה למים ראויים לשתייה". אלו רק שתי כותרות מיני רבות שהתפרסמו בחודשים האחרונים. כידוע, משבר המים נחשב כבר עתה לאחד האיומים הרציניים ביותר על האנושות ועל שלום הכדור שלנו.
כחלק מהמאמץ להתמודד עם האתגר העצום, אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא של האו''ם, מקדישה את יעד מספר 6 לבעיית המים. מצוינות בו הנחיות שמטרתן הבטחת ביטחון מזון דרך ניהול משק מים בר-קיימא, על ידי, בין היתר, הרחבת שיתוף הפעולה הבינ''ל ועזרה בבניית יכולות אצל המדינות המתפתחות הזקוקות לכך.
ניתן לומר, בזהירות המתבקשת, שישראל היא אחת המדינות הבודדות שפתרו את בעיית המים שלהן, וקצת יותר. ברוח מש''ב, היות ומדובר בתחום בו יש לישראל יתרון יחסי מובהק, גם בהשוואה למדינות מפותחות ועשירות ממנה, אנו יכולים, רוצים וחייבים, לשתף את הידע ולהשתמש בניסיון וביכולות שלנו, כדי לסייע למדינות אחרות בפיתוח משק המים שלהן. לצורך זה, מינה משרד החוץ, לפני מספר שנים, שגריר מיוחד מטעם מש''ב לנושא מים. תפקיד אותו ממלא מזה מספר חודשים החתום מעלה.
נציג כאן ארבעה מקרי בוחן, אשר מציגים חלק מדרכי הפעולה של מש''ב בכלל ופעילותה בתחום המים בפרט: שליחת מומחה, קורס במרכז מש''ב בארץ, סדנת הדרכה בשטח וסיוע הומניטרי.
הכותבים הם מומחי המים שהיו אחראים מקצועית על הפעולה:
• סדנא ויעוץ בבוצואנה – פרופ' אברהם טנא.
• קורס לאנשי רשויות המים של אתיופיה וקניה – חזי ביליק.
• שליחות מחקר משק המים בפנמה – פרופ' אילון אדר.
• סיוע הומניטרי באיי הבהאמה – דני לאקר.


אברהם טנא - סיור מקצועי בתחום ההתפלה בבוטסואנה, אפריקה, מרץ 2018
בוטסואנה הינה מדינה פנים-יבשתית. רוב שטחה הינו מדבר הקלהארי. ממוצע הגשמים בתקופה הרטובה בחודשים דצמבר – ינואר הנו 11 מ"מ לחודש וביתר השנה כמעט ואין גשמים. מקורות המים של בוטסואנה הם מים עיליים ממספר מועט של נהרות. הגדול בהם הוא נהר אוקפנגו, המסתיים בדלתא מדהימה במדבר. בנוסף, מי תהום מליחים אותם שואבים ומתפילים במספר מתקני התפלה קטנים תוך יבשתיים. המים המותפלים משמשים לשתייה בלבד.
בעקבות פעילות נמרצת של שגריר ישראל בבוטסואנה, מר גרשון קידר, ושל גב' אורלי גיל, השליחה המיוחדת לנושאי מים באותה תקופה במש"ב, מול שר המים ומשאבי הטבע בבוטסואנה, הוחלט על הבאת צוות מצומצם של מומחי מים מישראל לבחון ולנתח את מצב מתקני ההתפלה ולהכין דו"ח הכולל כמובן גם המלצות כיצד לשפר את מצב המתקנים (סה"כ 15 מתקנים - חלקם לא עבדו כלל וחלקם עבדו באופן חלקי בלבד).
המשלחת הישראלית כללה את ד"ר עופר רייז מחברת "אדן", המשמש יועץ למדינת ישראל בתחום המים ואת מר אברהם טנא שכיהן כמנהל אגף התפלה ברשות המים ויו"ר מינהלת ההתפלה של ישראל (WDA), שניהם בעלי שם עולמי בתחום ההתפלה.
תאגיד המים של בוטסואנה WUC - Water Utility Corporation נבחר לארח את המשלחת ולהתלוות אליה. הסיור נמשך 10 ימים וכלל אלפי ק"מ נסיעה בדרכי עפר במדבר הקלאהרי והגעה למתקנים שהיו מפוזרים במקומות נידחים מאוד במדבר.
נבחנו 5-6 מתקנים, נותחו הנתונים ונמסרו המלצות בו במקום לצורך שיפור התפעול.
במהלך הסיור התקיימו מספר דיונים מקצועיים עם אנשי WUC ועם אנשי התפעול והתחזוקה לפתרון בעיות עקרוניות.
עם שובה של המשלחת ארצה, הוכן דו"ח מפורט, שהועבר לשר המים ותאגיד המים של בוטסואנה. הדו"ח כלל את ניתוח מצבם הנוכחי של המתקנים והמלצות מפורטות באשר לתכנית פעולה לטווח קצר וארוך לתיקון הליקויים, תפעול ותחזוקה מתאימים לפעילות ברת קיימא של מתקנים אלו.

 

הנשים בחממה בהודו. זכויות תצלום: מש''ב


פרופ' אילון אדר - פנמה צמאה למים וחיפשה מזור בישראל
פנמה שוכנת במרכזה של אמריקה באזור עתיר במשקעים. יערות עד מכסים את מזרחה, ואילו במערבה, שטחים חקלאיים נרחבים של מרעה ומטעים שמתבססים על חקלאות בעל, המתבססת על גשמים היורדים באזור, בדרך כלל כמעט לאורך השנה כולה. תעלת פנמה הינה נתיב ימי ביבשה, המחבר מאז 1913 את האוקיינוסים השקט והאטלנטי על ידי העלאת הספינות דרך מערכת של תאים לאגם מלאכותי ותעלה החוצה את רכסי האנדים. המים באגם ובתעלה שבהמשכו הינם מים מתוקים שנאספים מזה למעלה ממאה שנים מהנחלים שבאגן התעלה ונאגרים במאגרים שמזינים את התעלה לצורך העלאה, הורדה והעברה של הספינות בין האוקיינוסים.
השינוי האקלימי אינו פוסח על פנמה ומזה למעלה מעשור פנמה חווה הפחתה במשקעים, עד כדי בצורות באזור ה"קשת היבשה" שבמערב המדינה, שפגעו במטעי הסוכר ובמרעה, מה שהוביל לתמותה של בקר תוך פגיעה קשה בכלכלה. במקביל ובעקבות הגידול בתעבורה הימית, פנמה החלה בתחילת המאה הנוכחית בהרחבת התעלה, שתופעלה מזה 103 שנים באותה מתכונת, למרות השינוי הדרמטי שחל בצי האניות העולמי. ההרחבה של התעלה אמורה לאפשר מעבר של עד 54 אניות ליממה לעומת כ-36 ספינות במצב הקודם. מאז נחנכה התעלה המורחבת ב 2016, מסתבר שמחסור במשקעים במערכת אספקת המים הנוכחית מאפשר בקושי שינוע של הקיבולת הישנה, שלא לדבר על אפשרות להגדלת נפח התעבורה של ספינות בתעלה במתכונת החדשה.
בניסיון לסייע במציאת פתרונות לבעיית המחסור במים לחקלאות, נשלח לפנמה, ע"י מש''ב, צוות חוקרים מישראל בראשותו של פרופ' אילון אדר ממכון צוקרברג לחקר המים שבאוניברסיטת בן-גוריון. הצוות שהה בפנמה מספר חודשים בהם בחן את ההיתכנות לפיתוח ולשילוב של מערכות השקיה מבוססות על מי תהום כתוספת למי נחלים ומאגרים באזור היובשני של פנמה. במסגרת הפרויקט הגיעו מפנמה לאוניברסיטת בן-גוריון שני סטודנטים לתואר מאסטר בהידרולוגיה. סטודנטית נוספת ממשיכה בימים אלו את המחקר לדוקטורט.
כדי לתגבר את תעבורת הספינות, רשות תעלת פנמה אימצה פתרון פשוט וקל המבוסס על הסטה של נהר מאגן שכן ממערב לאגן התעלה: שילוב של סכר הטייה ומנהור. מעבר לעלות, הפתרון המוצע יפגע באחרון האגנים ההידרולוגים הטבעיים של פנמה עם כל המשמעיות הסביבתיות לגבי שמירת הטבע במרכזה של פנמה.
הערכה בלתי תלויה של זמינות וניהול של כל מקורות המים באגן התעלה שביצע פרופ' אדר, מצאה ששינוי בניהול ותפעול מערכות אספקת המים הקשורות לתעלה, שינוי במימשק ובמודל תפעול תאי העלייה וההורדה של הספינות, הגברת היעילות של שימוש במים שפירים בתעלה וסביבתה, והפניה של מי קולחים מטופלים להורדת ספינות מהתעלה לאוקיינוסים, יאפשרו תפעול בר קיימא של התעלה למרות הירידה הדרמטית במשקעים וללא צורך ביבוא של מי נגר מאגן הידרולוגי שכן.

משתתפי קורס שיקום אגם טורקנה, קניה/אתיופיה, במכון ויץ, רחובות. דצמבר 2019 . זכויות תצלום: מש'ב


חזי ביליק – להציל את אגם טורקנה
מרכז ויץ לפיתוח בר קיימא (שלוחה חיצונית של מש"ב), ערך בדצמבר 2019, במסגרת שיתוף פעולה בין מש"ב, UNEP (תוכנית הסביבה של האו''ם) והמשרד להגנת הסביבה, סמינר מקצועי ייחודי על ניהול אגני מים חוצי גבולות. בסמינר השתתפו 20 אנשי מקצוע בכירים מתחום המים והסביבה – 10 מקניה ו-10 מאתיופיה בליווי שני נציגים מטעם UNEP.
אתיופיה וקניה, חולקות אגן היקוות משותף – אגן אגם טורקנה.
אגם טורקנה הנו אגם קצה ללא מוצא, כדוגמת ים המלח. האגם עצמו נמצא בשטח מדברי, רובו המכריע בקניה. ואילו אגן ההיקוות נמצא ברובו באתיופיה. כ – 90% מהמים הזורמים לאגם, מגיעים מאזורים ברוכי גשם באתיופיה באמצעות נהר Omo. שאר המים נקווים מנהרות קטנים בקניה. האזור כולו מושפע משינויי האקלים בעולם המתבטא בירידה בכמות המשקעים השנתית. אגם טורקנה סובל, בנוסף, גם מבעיות המוכרות לנו היטב של המלחה, כניסת מזהמים וירידת מפלס.
הסמינר בן השבועיים, התמקד בהעברת ניסיונה של מדינת ישראל בניהול אחראי של המערכת אגן-אגם, הקמת מערכות מדידה, דיגום ואנליזה מעבדתית לכמויות ולאיכויות המים. מניעת זיהום, שימוש יעיל במים, לרבות מים שוליים ומושבים וטיהור מקורות מים שהזדהמו. במהלך הסמינר הודגשו ההצלחות בניהול מים חוצי גבולות עם ירדן, בצד הקשיים והאתגרים בניהול משותף של אקוויפר ההר בשיתוף הרשות הפלשתינאית.
בסמינר השתתפו מיטב המומחים ממש"ב ומהמשרד להגנת הסביבה, מרשות המים והחברה האזרחית. הסמינר כלל שיעורי רקע בצד סיורים מקצועיים באגן שקמה ובאגן הכנרת. בסיום הסמינר, הציגו צוותים משותפים של שתי המדינות ונפרדים לכל מדינה, פרויקטים אפשריים ליישום בתחומם, לשיפור ניהול אגן-אגם טורקנה.

תעלת פנמה- מחסור במים אינו מאפשר הפעלת התעלה במתכונתה המורחבת. זכויות תצלום: א. אדר

 

מש"ב ברואנדה. זכויות תצלום: מש''ב


דני לאקר - סיוע הומניטרי לאיי בהאמה - מש"ב בשיתוף רשות המים וישראייד
"אלפים חיים בלי אהבה אבל אף לא אחד חי ללא מים", אמר המשורר האנגלי ויסטן יו אודן כבר לפני שנים.
ב 30 לאוגוסט 2019 היכה ההוריקן DORIAN באיי הבהאמה. מדובר בסופה החזקה ביותר אשר פקדה את האזור ואשר גרמה לנזקים עצומים בתשתית, להרס מבנים ולאלפי מפונים.
באיים Grand Bahama ו- Abaco, כל אספקת המים מבוססת על קידוחים מן האקוויפר המקומי. מרבית שדות הפקת המים הוצפו במי ים ומקורות המים הומלחו ברמות אשר אינן מאפשרות שימוש לשתייה.
בעיר המרכזית, המים המסופקים מן המערכת הגיעו לערכים של מעל 5000 מג/ל כלוריד כ-3,000 מג/ל כלוריד, כאשר התקן מדבר על ערכים בהם מעל ל 200 מג\ל מדובר במי מלח.
כמענה ראשוני, רשות המים,על בסיס עתודה להפעלה במצבי חרום, בשיתוף עם מש"ב, שלחה צוות מצומצם וציוד לחלוקת מים אשר בפועל "שינע" מי שתיה ממתקן התפלה מרוחק (אשר שימש מפעל תעשייתי) למרכז העיר וחילק מי שתייה לתושבים.
לאחר הכשרה של כשבוע הועברו המערכות לידי גורמי החרום המקומיים והם עדיין מחלקים מים באמצעות ציוד ישראלי.
יש לציין את ארגון "ישראייד", ארגון סיוע הומניטרי ישראלי, אשר מיהר והגיע מיד לשטח. פעילותו של הארגון כ"חלוץ" בשטח בהתגברות על מכשולים ובסיוע בכל דבר ראויים לציון וכישראלי ויהודי מחממים לי את הלב.
במקביל נשלח לאי ד"ר יעקב ליפשיץ מן השירות ההידרולוגי ברשות המים, בכדי לייעץ ולסייע לרשות המים המקומית בשיקום והפעלה נכונה של שאיבת המים מן האקוויפר שהומלח.
בוצעו פרופילים של מוליכות חשמלית במספר בולעניים קרסטיים ובקידוח פרטי שאפשרו לזהות אזור בו מליחות המים נמוכה יחסית וניתן להקים שם שדה הפקה חדש. אזור זה ממוקם במרחק של כ-3 ק"מ מתשתיות הספקת מים קיימות ובזמן סביר ניתן להפיק ממנו מים.כמו כן בוצע סקר מליחות במרבית השדות וניתנו המלצות לגבי אופן תפעול ומקורות מים להתפלה.
מסתבר שרשות המים המקומית לא ביצעה בדיקה של מצב מקורות המים, וכלל לא ידעה על מצב השדות לאחר הסופה. הפעילות הישראלית זיהתה שבשדה ההפקה המרכזי Marsh Harbor מליחות המים גבוהה יחסית, ובהתאם ניתנו המלצות לגבי אופן תפעול השדה והערכות לגבי אזור מגן.

ד"ר ליפשיץ ושליחת ישראייד באיי הבהאמה. זכויות תצלום: ישראייד

ציוד חלוקת מים בדרך לאיי הבהאמה 2019. צלום: מאלכ חזימה

 

יעדים לשנים הקרובות
עם ההחמרה במשבר המים העולמי, תורחב פעילות מש''ב לגווניה בתחום המים ותינתן חשיבות מוגברת לטיפול באספקטים נוספים בתחום. יחד עם המשך הפעילות בתחום ההשקיה ננסה להעניק דגש חזק יותר לניהול משק המים, מים עירוניים, סניטציה וחינוך להתנהלות נכונה.
בנוסף, נרצה למסד נהלי פעולה במטרה להבטיח את יכולתה של ישראל להעניק סיוע הומניטרי אופטימלי בתגובה למקרי אסון בתחום הקריטי כל כך של מים ראויים.
נאמנים לעקרונות של הפניית מאמץ לצרכים העולים מן השטח וסיוע למקומיים במציאת וביצוע הפתרונות בכוחות עצמם, נפעל לחיזוק שיתוף הפעולה עם גורמים מקומיים במדינות המתפתחות לטובת שימוש במתודות של חדשנות בפתרון בעיות מים.

 

הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם