השקיה במים מליחים ובמים מליחים מהולים

 

במחקרים שנעשו במו"פ רמת הנגב נמצא, שהשקיה של ירקות במים מליחים, מפחיתה את כמות היבול ופוגעת באיכותו. לעומת זה, השקיה במים מליחים מהולים במים שפירים, יכולה להעלות את היבול ולשפר את האיכות. כך למשל בגידול עגבניות שרי. נבדקה השפעת מים מליחים על גידול זית, רימון, חוחובה, תמר, סליקורניה

ברמת הנגב ישנם קידוחים לאקוויפר עמוק וגדול של מים מליחים. המים המליחים הינם בזמינות גבוהה ומחירם נמוך יותר ממים שפירים או מושבים. בשנת 2016 חקלאי רמת הנגב השתמשו בכ-8 מיליון קו"ב של מים מליחים (כ-4.5 דציסימנס/מ') ובכ-10 מיליון קו"ב מים שפירים (כ-0.4 דציסימנס/מ'). חקלאי הירקות של רמת הנגב מוהלים את המים המליחים במים שפירים בכדי להגיע למים עם מליחות של 1.5-3 דציסימנס/מ'. אנו, במו"פ רמת הנגב, בוחנים את השפעות ההשקיה (רמת מליחות, כמות ותדירות ההשקיה) על כמות ואיכות היבול זה יותר מ-30 שנה.

השפעת השקיה במים מליחים על זנים שונים של רימון

 

בדיקת מחלות של פלפלי סוויט ביט

עיקר השימוש במים מליחים נועד לחסוך את העלויות הגבוהות של המים הדרושים לגידול, והשבת המינרלים החסרים במים המותפלים המגיעים היום לחקלאים ע"י מהילתם לרמות שונות של מליחות. מחקרים שעשינו ברמת הנגב מצאו שהשקיה של ירקות ועלים במים מליחים מפחיתה את כמות היבול ופוגעת באיכותו. לעומת זה, השקיה במים מליחים מהולים במים שפירים יכולה להעלות את היבול, לשפר את האיכות ולחסוך בדישון. לדוגמא, נמצא שהשקיה במים מליחים שנמהלו לכ-3 דציסימנס/מ' שיפרה את המתיקות (תכולת גלוקוז) ואת הטעם של עגבניות שרי. כיום, רוב חקלאי רמת הנגב, משקים ע"פ ההמלצות שנבעו מהניסויים במו"פ רמת הנגב. כמו כן, החקלאים מתעדכנים באופן קבוע בתוצאות המחקרים על מנת לשפר את משטר ההשקיה.
ענף המטעים הוא הצרכן העיקרי של המים המליחים. בשנות התשעים ניטעו בתחנה מספר חלקות למבחן זני זית בתנאי האזור, כולל השקיה במים מליחים (4.2 ד"ס\מ). בשנים הראשונות נמצא כי יבולם של מספר זנים אינו נפגע מהמליחות ואיכות השמן אף עלתה. כתוצאה מכך, מתחילת שנות ה-2000 הפך ענף הזית לשמן לענף המטעים המוביל באזור ובשיא היקפו כלל כ-10,000 דונם. מעקב ארוך טווח של השפעת השקיה במים מליחים מצביע על ירידה ביבול וברווחיות עם השנים והחלה מגמת עקירת מטעים. מתברר, שהתמודדות הזית עם המליחות מתקיימת בשורש וגובה מהעץ מחיר אנרגטי משמעותי. בחמש השנים האחרונות, מתנהל מחקר שמטרתו להחזיר את מטעי הזית למסלול הרווחיות באמצעות ייעול הגיזום. בנוסף, נבחנת האפשרות לעבור להשקיה ברמת מליחות מתונה יותר (2.5 ד"ס\מ), בתלות בהיתכנות כלכלית.

 

סליקורניה שגדלה במים מליחים

 

עגבניות שרי מושקות במים מליחים

 

מטע רימון שמושקה ברמות מליחות שונות

 

גידול חוחובה

 

מטע זיתים שמושקים במים מליחים

 

ליזימטר בשלב בניה

בנוסף לזית, בדקנו את ההשפעות של השקיה במים מליחים על עצי רימון. ע"פ התוצאות שלנו, המלצנו לחקלאי הנגב לגבי הזנים המתאימים ביותר ומשטר ההשקיה האופטימאלי. כיום אנו ממשיכים לבדוק את ההשפעות ארוכות הטווח של השקיה של רימון במים מליחים.
בעשור האחרון גבר הביקוש לחוחובה ושטחי הגידול באזור התרחבו משמעותית. החוחובה נחשבת עמידה יחסית למליחות; ניסויים בעבר הראו, שיבולן של חלקות שהושקו במים מליחים (4.2 ד"ס\מ) אינו נופל משמעותית בהשוואה להשקיה במים שפירים. אולם, כדי להימנע מהשפעות ארוכות טווח, נבחנה תגובתם של שני זנים מובילים (בנציוני וחצרים) לתחום מליחות רחב במיוחד (1.5-11 ד"ס\מ). הזן בנציוני נמצא עמיד יחסית לחצרים. יתרה מכך, התוצאות מרמזות על יתרון למליחות מתונה (3-4 ד"ס\מ) על פני השקיה במים שפירים בזן זה.
בנוסף לזית, חוחובה ורימון, אנו בוחנים את התאמת גידול התמר לרמת נגב, בהשקיה במיהול מים מליחים ושפירים. הבעיה העיקרית היא הבשלת הפרי בתנאי טמפרטורה נמוכה יחסית ולחות גבוהה. הבחלת פרי הבוסר לאחר גדיד תפתח דרך לשיווק מוצר פרימיום (מג'הול עסיסי במיוחד – רמת נגב), תוך חסכון ניכר בהוצאות הגדיד. הצלחת היוזמה עשויה לפתוח אופק חדש למגדלי המטעים ברמת נגב.
מו"פ רמת הנגב מבצע ניסיונות השקיה בסליקורניה שהינו צמח הלופיט שגדל בסביבה מלוחה באופן טבעי. בנוסף לבדיקת משטר ההשקיה, שיפרנו את האגרוטכניקה של כל שלבי הגידול של סליקורניה. כיום מושקים במים מליחים כ-300 דונם של סליקורניה ברמת הנגב.
בנוסף לניסיונות בהשקיה ברמות מליחות שונות, אנו מבצעים ניסיונות של ייעול כמות ותדירויות ההשקיה. בעבר נמצא שהשקיה במים מהולים במליחות של כ-1.5 דציסימנס/מ' נותנת את היבול המיטבי של פלפלים קטנים מסוג סוויט-בייט. כיום אנו בודקים השפעת שינויים בכמות המים המושקים (ביחס להתאדות הפוטנציאלית – פנמן) על היבול של פלפלים מסוג זה. בנוסף, אנו בודקים את ההשפעה של תדירויות שונות של השקיה (אותו כמות מים אך במנה אחת או מחולק ל-13 מנות) על היבול של עגבניות גדולות. את התוצאות נכניס למודל שיאפשר לקבוע את תדירות ההשקיה האופטימלית.
הקמנו שמונה ליזימטרים בתוך חממה בכדי לייעל את ההשקיה של עגבניות בהנבה חורפית. ליזימטר הוא כלי מחקרי המשמש בעיקר ככלי להערכת אוופוטרנספירציה (דיות והתאדות) ופוטנציאל זיהום הקרקע ומי התהום. הליזימטר הינו 'עציץ' גדול (כשני קו"ב קרקע) כאשר הנקז שיורד אל מתחת לבית השורשים נאסף ונמדד. ההפרש בן מי ההשקיה לבין מי הנקז מאפשר לנו לחשב את כמות המים הנדרשת לגידול העגבנייה. מכיוון שברמת הנגב משקים במים בעלי מליחות של לפחות 1.5 דציסימנס/מ', אנו בודקים את המליחות והכלור במי הנקז, בכדי לקבוע את כמויות ותדירויות השטיפה/השקיה עודפת שיש לבצע.

הכותב הוא חוקר קרקע ומים, מו"פ רמת הנגב . השתתף בכתיבה: אמנון בוסטן

הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם