חורף 2000-2001 היה שחון  ובראשית הקיץ  ירד מפלס הכנרת ל- 214.50. הממשלה נדרשה להחליט – להפסיק את השאיבה מהכנרת  ולקצץ עוד במכסות המים לחקלאות, קיצוץ שהיה עלול להביא לפגיעה קשה במטעי האבוקדו,  או להמשיך בשאיבה ולגרום להורדה נוספת במפלס. אריק שרון, ראש הממשלה הכריע – להמשיך לשאוב

הקושי באפיון, בטיפול במקור ובמט"ש. מדוע אין תמריץ למחזור של החומר האורגני והנוטריאנטים לקרקע?

מתקני מיון מרכזיים מאפשרים לטפל ביעילות בפסולת עירונית, להפריד אותה למרכיביה השונים ולהפנותם למחזור, להפקת אנרגיה ולצרכים אחרים, ובכך להקטין בצורה משמעותית את היקף ההטמנה. במאמר שלפניכם מפורטת שרשרת הטיפול במתקן כזה

במסגרת הרפורמה שעבר ענף הרפת בישראל, חוברו שפכי הרפתות למערכת הביוב האזורית. מהמט”שים נשמעו טענות, כי השפכים המגיעים מהרפתות קשים לטיפול וגוררים בעיות רבות. לצורך בחינת פתרון קבע לנושא מונתה ועדה שערכה סקר מקיף ובעקבותיו הוקמו 8 מתקני חלוץ, במטרה לתת פתרונות מקצועיים ישימים לשפכי הרפתות. מאמר ראשון מתוך שניים

בסוף 2019 תסתיים תקופת ההקלה שניתנה לחיוב על הזרמת שפכים חריגים מרפתות למערכת הביוב. רפתות שלא יטפלו טיפול נאות בשפכיהן, יחויבו בתשלומים מלאים

אפריקה צמאה למים. יותר מ-300 מתוך 800 מיליון בני אדם החיים מדרום לסהרה, נמצאים במצב של מחסור במים. מיכל דולב השמשוני, חוקרת ישראלית, יצאה לאפריקה במסגרת לימודי תואר שני בבית ספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב וערכה מחקר שהתמקד בשתי זוויות: שימוש בטכנולוגיות פשוטות ובנות השגה של הכשרת מים טבעיים לשתייה, אופני העברת הידע בנושא זה והטמעתו בקהילות

צוות המחקר:
מיכל דולב השמשוני*1, פרופ' אביטל גזית1, ד"ר אורלי רונן1, ד"ר אלכס גולברג1 ד"ר נורית השמשוני יפה2
1. החוג ללימודי סביבה, בית ספר לסביבה ומדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב 2. המכללה האקדמית תל-אביב יפו

תוך עשר שנים הפכו המים המותפלים למקור המים העיקרי למי שתייה בישראל. כיצד כל זה משפיע על איכות המים שאנחנו מקבלים?

בעקבות פסיקת בג"ץ שנתנה תוקף להמשך הפלרת המים בישראל, "מים והשקיה" מביא כאן פאנל דעות בנושא. למרות המחקרים הרבים שנעשו במהלך השנים, ההפלרה עדיין שנויה במחלוקת, כפי שתוכלו להיווכח מהדברים המובאים כאן

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם