בסוף 2019 תסתיים תקופת ההקלה שניתנה לחיוב על הזרמת שפכים חריגים מרפתות למערכת הביוב. רפתות שלא יטפלו טיפול נאות בשפכיהן, יחויבו בתשלומים מלאים

אפריקה צמאה למים. יותר מ-300 מתוך 800 מיליון בני אדם החיים מדרום לסהרה, נמצאים במצב של מחסור במים. מיכל דולב השמשוני, חוקרת ישראלית, יצאה לאפריקה במסגרת לימודי תואר שני בבית ספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב וערכה מחקר שהתמקד בשתי זוויות: שימוש בטכנולוגיות פשוטות ובנות השגה של הכשרת מים טבעיים לשתייה, אופני העברת הידע בנושא זה והטמעתו בקהילות

צוות המחקר:
מיכל דולב השמשוני*1, פרופ' אביטל גזית1, ד"ר אורלי רונן1, ד"ר אלכס גולברג1 ד"ר נורית השמשוני יפה2
1. החוג ללימודי סביבה, בית ספר לסביבה ומדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב 2. המכללה האקדמית תל-אביב יפו

תוך עשר שנים הפכו המים המותפלים למקור המים העיקרי למי שתייה בישראל. כיצד כל זה משפיע על איכות המים שאנחנו מקבלים?

בעקבות פסיקת בג"ץ שנתנה תוקף להמשך הפלרת המים בישראל, "מים והשקיה" מביא כאן פאנל דעות בנושא. למרות המחקרים הרבים שנעשו במהלך השנים, ההפלרה עדיין שנויה במחלוקת, כפי שתוכלו להיווכח מהדברים המובאים כאן

לפני כשנה, בעקבות פריצת מאגר רותם אמפרט שהביא לזיהום סביבית חמור, התפרסם ב"מים והשקיה" מאמר שסקר את הרקע ההיסטורי להקמת מאגרים בישראל ואת הכשלים העיקריים הגורמים לפריצתם. במאמר שני בנושא הוא מציע דרכים להתמודדות עם סיכוני המיחתור, האתגר ההנדסי העיקרי הנוכחי של העוסקים בתכנון סכרי עפר

סיכום סדנה בנושא נגר עירוני, במסגרתה הוצג המודל האוסטרלי לטיפול בנגר, שנחשב למתקדם ביותר בעולם

במשך שנים סופקו מי שתייה ליישובי הערבה התיכונה באמצעות מתקני התפלה קטנים, כאשר בכל בית אב היה ברז אחד בלבד למים באיכות מי שתייה. בשנים האחרונות, עם הקמתם של מתקני התפלה אזוריים, מסופקים מים מותפלים לכל צרכי הבית וצריכת מים אלה הולכת וגדלה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם