2018 - ניהול אספקת המים בישראל בהשפעת ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים

למרות הבצורת הקשה, עמדה "מקורות" גם בשנת 2018 ביעדים שנקבעו על ידי רשות המים – אספקת מים באמינות, בזמינות ובאיכות. אמנם, מצבם של מקורות המים הראשיים בישראל השתפר מעט עקב יבולי הגשם הרבים של חורף 2018-2019, במיוחד בכנרת, שלראשונה מזה חמש שנים מפלסה עולה מעל לקו הירוק, אולם הגירעון המצטבר של חמש שנות הבצורת האחרונות עודנו ניכר באקוויפרים ובפרט באקוויפר החוף

 

 

פרויקט אשכול ארבל, הקו המקביל לתעלה הפתוחה
צילום: זיו כהן

 

חורף 2018-2019 ברוּך-המשקעים הגיע לאחר חמש שנים רצופות של בצורת אקלימית. רצף כזה של מיעוט משקעים כמעט ולא נרשם בישראל מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. בצורת זו הובילה לגרעון משמעותי במאגרי המים הטבעיים. בינואר 2018 כינס שר האנרגיה והמים, ד"ר יובל שטייניץ, דיון חירום בנוגע למצבו החמור של משק המים. על רקע המלצות הפקידות המקצועית, הורה השר לנסח הצעת מחליטים לאישור הממשלה להכרזה על שנת בצורת, ולצידה תכנית לאומית להצלת משק המים. ביוני 2018 אישרה הממשלה את תכנית החירום האסטרטגית להתמודדות משק המים עם הבצורת. בהצעת המחליטים נכתב, "רצף נדיר של חמש שנות בצורת חריגות, בהסתברות של 1:50 שנים, הביאו את המשק הישראלי בפני הצורך לבצע התאמות דחופות בתכנית ייצור המים ובתוכנית הפיתוח הנגזרת ממנה. מצב זה אף מחמיר כתוצאה ממגמות הידרו-אקלימיות המיוחסות לתופעת שינויי האקלים".
אחת התוצאות של הבצורת הייתה ירידה משמעותית במפלס הכנרת, וזאת לצד הידלדלות מקורות מים נוספים בסביבת הכנרת ובצפון הארץ בכלל. לאור העובדה שכניסות המים לכנרת פוחתות, שימור הכניסות לכנרת חייב ייבוא מים ממקורות חיצוניים. כך, על פי הנחיות רשות המים, החלה, לראשונה בתולדות משק המים בישראל, הובלה מסיבית ושיטתית של מים ממתקני התפלה במרכז הארץ לצפונה. סה"כ היקף המים המותפלים שנקלטו עמד על כ-640 מלמ"ק, לצד הגברת ההפקה מאקוויפר החוף וצמצום ההפקה מאקוויפר ירקון תנינים ומהכנרת. מכיוון שמתקן ההתפלה הצפוני ביותר בישראל ממוקם בחדרה, תכנית הפיתוח של "מקורות" לשנים הקרובות כוללת פרויקט לעיבוי המוביל הארצי להולכת מים ממרכז הארץ צפונה. פרויקט זה כולל בנוסף הקמת מאגרי מים גדולים בפריסה ארצית והנחת קו מקביל בקטרים שונים.
בצד התפעולי, "מקורות" היא זו שאחראית, הלכה למעשה, לניהול אספקת המים על פי מתווה המדיניות שנקבע מידי שנה, על פי הצרכים והביקושים. לצורך כך, בוצעו מגוון רחב של מהלכים תפעוליים משמעותיים, משמע: התאמות תפעוליות, על מנת לעמוד בכל יעדי אספקת המים בישראל. מבין אלה: שינויי צנרת בצומת מגופים ראשי-מצר, הרצות הידראוליות לבחינת לחצי המים והלמי המים הצפויים, בדיקות לחצים בפועל, שינוי כיוון של תחנת אפק בגליל המערבי (המאפשר הקטנת הפקה מקומית לטובת העברת מים מותפלים) ופיתוח מודל הידראולי מתאים. בנוסף, קודמו שינויים נוספים אשר אפשרו להוציא אל הפועל את הנחיות רשות המים באופן מוצלח, והיוו נדבך נוסף בהגמשת המערך התפעולי, באופן שהולם את צרכי ה"מוביל הארצי החדש" בעידן ההתפלה.
במקביל לכל אלה, המשיכה והיוותה ההתפלה את מקור המים הראשי לבתים בישראל. בשנת 2018 אספקת המים מהמתפילים הגדולים (מפעלי ההתפלה אשקלון, פלמחים, שורק, אשדוד וחדרה) הסתכמה כאמור בכ-640 מלמ"ק, כ-52 מלמ"ק יותר מבשנה הקודמת, בעוד שההפקה משלושת מקורות המים הראשיים (כנרת, ירת"ן וחוף) הסתכמה בכ-278 מלמ"ק, 22% פחות מאשר בשנת 2017.
"מקורות" פועלת גם לקליטת מי שיטפונות, שהינה פעולה ייחודית בעולם, בעיקר במפעלי נחלי מנשה, שקמה, נחל סער, כפר ברוך ורחובות תחתון (מאגרי הבשור). מתחילת החורף האחרון ועד מרץ 2019, נתפסו במפעלי "מקורות" לניצול מי שיטפונות כ-21.8 מלמ"ק מים, שהם 22.5% יותר מאשר בחורף הקודם, המיועדים בחלקם לחקלאות ובחלקם למילוי מאגרי מי תהום והמשך, לאספקתם כמי שתייה.
למרות הבצורת הקשה, עמדה "מקורות" גם בשנת 2018 ביעדים שנקבעו על ידי רשות המים – אספקת מים באמינות, בזמינות ובאיכות. אמנם, מצבם של מקורות המים הראשיים בישראל השתפר מעט עקב יבולי הגשם הרבים של חורף 2018-2019, במיוחד בכנרת, שלראשונה מזה חמש שנים מפלסה עולה על הקו הירוק, וזאת במידה רבה גם תודות לצמצום השאיבה ממנה בשנים האחרונות. עם זאת, הגרעון המצטבר של חמש השנים האחרונות עודנו ניכר באקוויפרים ובפרט באקוויפר החוף. בנוסף לכך, אין די בשנה ברוכת גשם אחת כדי לכסות על גרעון זה ודי בשנת בצורת אחת כדי לפגוע ברוויית המים היחסית כיום. לפיכך, "מקורות" לא נחה על זרי הדפנה והיא ערוכה להמשיך ולשקם את מקורות המים באמצעות תפעול מושכל של מערכת המים הארצית הגמישה. "מקורות" מתכננת להמשיך ולבסס את מפעלי ההולכה וההפעלה, בפרט באזורים המנותקים מהמערכת הארצית – וכל זאת כדי לבסס תשתית איתנה להמשך התמודדות משק המים עם תקופות בצורת בשנים הבאות, תוך יכולת תפעול בראייה כלל-ארצית וחיבור אזורים מנותקים למערכת הארצית. הפעולות המתוכננות מיועדות להמשיך ולהפיק את המקסימום ממשאבי המים לסוגיהם, משמע: המשך פיתוח מערך קליטת ההתפלה, שיקום מקורות המים הטבעיים, הפיכת משק הקולחים למשק טכנולוגי ופעולות נוספות.

 

הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם