נופר - מערכות סולאריות צפות בישראל

השנתיים האחרונות היו השנים הטובות ביותר לתחום האנרגיה המתחדשת בישראל, שילוב של ירידת עלויות ציוד שמאפשרות ייצור אנרגיה במחירים נמוכים יחד עם צוות מחויב אינטליגנטי ומתוחכם ברשות החשמל בהובלת ד״ר אסף אילת וגיבוי מלא של הדרג הפוליטי – שר האנרגיה ד״ר יובל שטייניץ ושר האוצר משה כחלון כולם איפשרו למהפכה האנרגטית לצאת לדרך

 

השנתיים האחרונות היו השנים הטובות ביותר לתחום האנרגיה המתחדשת בישראל, שילוב של ירידת עלויות ציוד שמאפשרות ייצור אנרגיה במחירים נמוכים יחד עם צוות מחויב אינטליגנטי ומתוחכם ברשות החשמל בהובלת ד״ר אסף אילת וגיבוי מלא של הדרג הפוליטי – שר האנרגיה ד״ר יובל שטייניץ ושר האוצר משה כחלון כולם איפשרו למהפכה האנרגטית לצאת לדרך.
היעד שהוצג ושכרגע נראה בר השגה, הוא להגיע ל 10% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד לסוף שנת 2020. בשביל להבהיר עד כמה היעד שאפתני כדאי לציין שתעשיית האנרגיה המתחדשת בישראל יצאה לדרכה ביולי 2008 ועד לתחילת שנת 2018 כלומר כעשר שנים לאחר מכן אחוז הייצור הגיע ל 3% בלבד.
כיצד אם כן מגיעים ממשק שיודע לבנות מערכות שייצרו חשמל בהיקף של 0.3% בשנה לכזה שהיקף המערכות שהוא בונה יביאו ל 3% בשנה? קצב גבוה פי עשרה? התשובה לכך כמובן מורכבת מהרבה מאוד עשיה שנוגעת בהרבה תחומים, מתן דגש על תחום הגגות שנחשב מהיר יותר מקרקעות, מתן תמריצים נדיב ושינוי כללי משחק מול חברת חשמל בכל הקשור להתחייבות שלהם להעמיד רשת זמינה לטובת יצרנים (שינוי כללים הידוע בשם ״אמת מידה חיבורים״ או בכינוי האלגנטי שלו בחברת חשמל ״האחודה״) תהליכים אלו כל אחד בנפרד והאפקט המצטבר שלהם שמתבטא בנתינת אמון בתחום על ידי משקיעים רבים דוחפים את קצב ההתקנות להיקפים שלא הכרנו בעבר ועם זאת נדמה לי שנכון לומר שמה שיביא לעמידה ביעד הוא תחום חדש ומעניין שלא היה קיים בישראל עד לפני שנה, הלוא הוא תחום המערכות הצפות.


ההתחלה – אתגרים ופתרונות:
כשהתחלנו לבחון בחברת נופר את נושא המערכות הצפות היה ברור לנו שמבחינת התאמה לצרכים וליכולות של מדינת ישראל מדובר בטכנולוגיה שמתאימה לנו כמו ״כפפה ליד״, עם זאת כשהתחלנו לבדוק עם הגורמים השונים את ההיתכנות של מערכת כזו קיבלנו תשובה אחידה מכולם, תשובה שהייתה קצרה, החלטית ובדרך כלל נאמרה עם הרבה רגש.
״שום סיכוי!״

 

 הנחת פאנלים הסולאריים הצפים בתוך מאגר המים. קרדיט: נופר אנרגיה

 

 

לשום סיכוי הזה היו כמה משפטי המשך, שום סיכוי שמנהל מקרקעי ישראל ידע לתת שומה (ובנגזר לחתום על היתר בניה) שום סיכוי שחוק החשמל (החוק המסדיר את נושא הבטיחות) יאפשר התקנה של מערכת כזו בצורה כלכלית וכו וכו .
השיטה שבחרנו להתמודד עם הספקנות הייתה מעין ״נעשה ונשמע״ נדאג לשים מערכת במים ודרך הנוכחות של המערכת הזו נבקש את התייחסות הגורמים השונים.
באוקטובר 15 השקנו את מערכת ההדגמה במאגר ליד קיבוץ גדות ששייך לקולחי גליל עליון. בחירת המקום הייתה קשורה לעובדה שתקנות הפטור שהוציא שר הפנים דאז גדעון סער איפשרו החל מאוגוסט 15 לשים מערכת עד 50 kwp בפטור. התקנות חלו על גגות אבל מהנדס הועדה בגליל עליון דאז אלדד קיבל את עמדתנו העקרונית שכיסוי צף על גבי המים דינו כגג. ההגיון הזה ישמש גם את רשות החשמל חמש שנים מאוחר יותר כשיוציאו את הליך התחרותי לגגות ולמאגרים.
הנוכחות של אותה מערכת אכן עזרה לייצר התיחסות לנושא המערכות הצפות אצל הרגולטורים השונים. רשות מקרקעי ישראל אישרה בינואר 17 כי מתקן שכזה בשיטת מונה נטו פטור מעיסקה (ההחלטה התקבלה לאחר סיוע של השר כחלון) ולגבי מנהל החשמל ברגע שהצלחנו לשכנע בעובדה שמדובר בתחום עם הרבה מאוד פוטנציאל איגור סטפנסקי, ראש מינהל החשמל, נרתם למשימה וישב לערוך את התקנות בצורה שבאמת איפשרה התקנת מערכת על מים.
לאחר השלמת ההתיחסות מהרגולטורים ניגשנו להקמת המערכת המסחרית הראשונה, מערכת זו שהוקמה בשותפות בין חברת נופר ואגודת המים של עמק הירדן נחנכה בטקס רב משתתפים ובנוכחות שר האנרגיה הדוקטור יובל שטייניץ.
המערכת נחנכה ופעילה מסחרית מ 18.10.18 ומאז חוברו מערכות צפות נוספות בניר עציון, בסוללים ובטירת צבי. במקביל התפתחה גם פעילות של מערכות על דופן המאגר אותה הובילה חברת עינבר.

 

הנחת פאנלים הסולאריים הצפים בתוך מאגר המים. קרדיט: נופר אנרגיה

 

ההווה – טכנולוגיה ומחירים
מערכת צפה שונה ממערכת סולארית רגילה בכך שנוספים לה מרכיבים נוספים. ציוד הציפה מחליף את הקונסטרוקציה ובנוסף יש לדאוג לעיגון המערכת שכן הפנלים מהווים מפרש עם אפקט גרר משמעותי במקרים של רוחות.
בנוסף המערכת צריכה לעמוד בתקנים בטיחותיים שונים בגלל הרגישות הנגזרת מהקירבה למים. כך לדוגמא הכרחי שיהיה שימוש ברכיבים להפחתת מתח מהירה במקרה של תקלה או בשפת העם שימוש בממירים מסוג SolarEdge או טכנולוגיה מקבילה של חברת Tygo . מרכיבי חומרה נוספים ששונים במערכות אלו הינם סוג הכבילה (נחושת ולא אלומיניום) וסוג הפנלים שרצוי אם כי לא הכרחי שייעשה שימוש בסוג פנל ללא מסגרת אלומיניום.
בנופר הסוגיות התפעוליות נלמדו בהקמת המערכת הצפה הראשונה כולל מעקב על ביצועי המערכת שמסתמנים כטובים יותר מביצועי מערכות על גגות בגלל אפקט הקירור של המים.
אגב אחד הנושאים המעניינים נוגע לריקון המאגר, חלק מהמערכות עתיד לקום על בריכות דגים שמתרוקנות באופן תדיר. על מנת להבין כיצד ניתן למקם את המערכת מתבצעת מדידה באמצעות סונאר שממדלת את הקרקעית. בתמונה המאוד יפה שמצורפת ניתן לראות כיצד זה מתבצע
הניסיון הנצבר והפקת הלקחים הזו משמשת אותנו כיום בהקמה של פרויקטים ברבעון הקרוב בהיקף של 8 מגהוואט בהקצאות של מונה נטו באתרים שונים.
המעבר להזמנה בהיקף כה גדול גרמה לפניות ומלחמת מחירים בין ספקי מצופים רבים מהעולם מה שהביא את מחירי הקמת המערכת למחירים נמוכים בצורה משמעותית מאלו שהוקמו בהם הפרויקטים הראשונים.

 

מדידות באמצעות סונאר - מערכת סולארית צפה


העתיד הקרוב – הליכים תחרותיים ועמידה ביעדים
לאור סיומה של הסדרת מונה נטו ב 16/9/18 ניתן להקים מערכות צפות בהסדרות אחרות שזמינות כיום.
הסדרה אחת הינה הסדרת ברירת מחדל שזמינה לכל צרכן לא דורשת השתתפות בהליך מכרזי והיא מתאימה למאגרים עם צריכת חשמל גבוהה.
ככל שמדובר במאגרים עם צריכת חשמל נמוכה יותר מתאימה הסדרה של קבלת תעריף מהמדינה.
ב 7/5/19 בוצע הליך תחרותי ראשון מסוגו שכלל מחיר לגגות ולמערכות צפות. חברת נופר זכתה בכמות משמעותית בהליך זה ובשנה הקרובה תקים מערכות צפות בהיקף של כמעט מאה מגה מתוך הזכיה בהליך זה.
רשות החשמל הודיעה כי בנובמבר יתקיים הליך תחרותי נוסף והליך זה הוא ההזדמנות של כל מי שעוד לא הצטרף לחגיגה הכלכלית ולמשימה הלאומית לעשות כן.
מדוע המאמץ הגדול להכניס עוד הליך תחרותי כה מהר? הרי התעריף הזוכה היה 23.33 אג גבוה בכ 20% מהתעריף הזוכה בהליך התחרותי לקרקעות שנסגר במרץ במחיר של 18.18 אג?
התשובה לכך היא ההבנה שהגיע אליה הרגולטור שלמאגרים וגגות תפקיד קריטי בעמידה ביעד ובעוד שכלכלית הם יקרים יותר מאשר קרקעות יש להם יתרונות אחרים.
כיצד בדיוק התפתחה ההבנה הזו? הרגולטור של לפני מספר שנים חשב שהדרך לעמוד ביעד תעבור דרך פרויקטים קרקעיים, הקושי ביישום של קו המחשבה הזה היה קושי כפול – מצד אחד קידום שינויי ייעוד בכל אתר שלא נמצא במחוז דרום נתקל בקשיים אדירים. ומאידך משאב הרשת בדרום היה קטן ומוגבל ולא איפשר העמסה של עוד ועוד פרויקטים. גם משך התהליך שלוקח שינוי ייעוד והיתר – שנתיים לפחות, הפך את הכלי הזה לכזה שמתאים לטווח הבינוני והרחוק ולא לטווח הקצר.
על מנת לעמוד ביעד בוצע שינוי כיוון, לעמוד ביעד קצר הטווח ניתן להגיע דרך גגות ומאגרים שם הקשיים שהוזכרו מתבטלים – אין צורך בשינוי ייעוד אלא בפטור או בהיתר בניה שלוקח מספר חודשים וגם מבחינת משאב הרשת הפרויקטים על הגגות ועל המאגרים מנגישים את משאב הרשת באזורים שאינם אזור דרום שעד כה היה בתת ניצול.
ופה טמון גם הערך המיוחד של המערכות הצפות ככלי להשגת היעד דוקא עכשיו. בעוד שגגות משקפים פרויקטים קטנים (הגג הגדול בארץ הוא מתקן שהקימה נופר על גג פלסטו קרגל פרויקט בהיקף של 3.3 מגה) מאגרים יכולים לאפשר פרויקטים בהיקפים של עשרות מגה, עם הליכי רישוי קצרים ומהירים.
לסיכום על מנת לעמוד ביעד של 2020 יש למאגרים ולבריכות הדגים תפקיד חשוב וניתן לקבל כיום בהליך התחרותי הקרוב תעריף אטרקטיבי, הנחה סבירה היא שהזדמנות זו לא תימשך מעבר ל 2020 בגלל מפת יעדים שונה ונכונות קטנה יותר למתן תמריצים.

לאתר נופר אנרגיה www.nofar-energy.co.il לחץ כאן!

המערכת הסולארית הצפה הראשונה בישראל - ראה סרטון

הדפסה הורדה

לשאלות ופרטים נוספים

נא מלאו את פרטיכם ונציגינו ייצרו עמכם קשר בהקדם